בפרק ו הלכה א בספר שבת הארץ הרב מונה שבעה מצבים בהם יש דעות בראשונים שאין איסור סחורה: 1: מכירת כמות מועטת. 2: מכירה בפחות מהשווי. 3: מכירת המופקר שלא היה שמור. 4: המוכר אינו הלוקט. 5: מכירה בהבלעה. 6: לקט לעצמו הותיר. 7: מכירה כדי לקנות אוכל. רציתי לשאול הלכה למעשה אילו אופנים התקבלו להלכה ובהם אנו פוסקים שמותר לסחור?

בס"ד שלום וברכת ד' מכיוון ששביעית בזה"ז דרבנן אפשר להשתמש בכל הצורות המוזכרות, כדין ספק דרבנן לקולא. בברכת התורה והארץ הרב יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ