אני ממוצא אשכנזי ובעלי ממוצא ספרדי. כשנישאנו לפני 20 שנה קיבלתי על עצמי את ההנהגות וההלכות הספרדיות. גם את נוסח התפילה וברכת המזון. לאחרונה אני מרגישה צורך לחזור לנוסח האשכנזי. האם מותר לי אחרי כל כך הרבה שנים לחזור לנוסח הקודם? האם עלי לעשות התרת נדרים?

מקובל שאשה כשנשאת נוהגת לפי מנהגי עדת בעלה ולא צריכה על כך התרת נדרים, כך מובא בשו"ת באגרות משה. אבל במה שנוגע רק אליה, כנוסח ברכת המזון והתפילה, מה איכפת לבעל שתנהג כמנהג בית אביה? אמנם ביחס לילדים צריכה להקפיד שינהגו כמו הבעל. לגבי נוסח התפילה זהו נושא יותר קל כי יש בתשובות מהרשד"ם שאפשר להתפלל בכל נוסח. לכן, אם קשה לה, אזי יכולה לחזור למנהג בית אביה, אבל לכתחילה לא הייתי אומר לעשות זאת.