יש לי נפילה רצינית בחוסן האמוני שלי. אני נזכרת בעבירה חמורה שעברתי כשהייתי בת 12 ומרגישה חולשה אדירה. אני אכלתי ביום כיפור. אני לא זוכרת אם הייתי בת חיוב מצות או לא, אבל הדבר קרה. היום אני בת 17 ומתביישת לעמוד לפני החניכות שלי. אני מרגישה מזויפת. אני חושבת ש-ה’ לא יסלח לי יותר על החטא הנורא שחטאתי ולמרות שמאז היו לי ימי כיפור חזקים בהם התפללתי בכוונה רבה, אני מרגישה שהקב"ה "זוכר" לי את החטא ובכל פעם שיש לי חולשה רוחנית, העבירה הזאת מצטרפת ומוסיפה (הרבה) כובד על הנפש שלי. מה עלי לעשות?

אם אכלת ביום הכיפורים כשהיית קטנה לא עברת איסור חמור ואין את צריכה לדאוג כל כך. ואם זה היה לאחר שגדלת, אמנם האיסור חמור, אבל גם על איסור חמור אפשר לשוב בתשובה. וכיון שאת מאד מצטערת על כך, ולא רוצה לשוב ח"ו ולחטוא, אם כן את בעלת תשובה. וד' סולח לשבים אליו בלב שלם. על כן אין לך סיבה לדאגה ואין את צריכה להתביש לפני החניכות שלך אשריך את לוקחת ללב את הדבר אדם מאמין צריך להאמין שד' סולח ולא לחטט יותר מידי בחטאי העבר. חזקי ואמצי.