לכבוד הרב דרכי הלימוד בישיבות בעיון לא כ"כ מובנת לי בדרך כלל בזמן חורף שנחשב ארוך מסיימים בערך עד דף י’ יוצא שאדם עד שיעור גבוהה מספיק כ120 דף בעיון (לפני שמתחיל להתמסר ללמוד הלכה) ורוב הש"ס לא נגע כלל וכלל. האם לא עדיף ללמוד סדר בוקר וצהרים רצוף עיון יותר מהיר דף/עמוד וחצי גמרא רש"י תוס’ רא"ש רי"ף ר"ן מהרש"א (לאו דווקא אלא מה שיחליטו אבל שיהיה אפשר לעבור על זה תוך סדר בוקר וצהריים) באופן טוב ועם חזרות, יש בערך בשעות האלו 7.5 שעות, וע"פ זה יסיים עד שיעור ח’ רוב מוחלט של הש"ס ואחרי זה יעבור שוב עם אותם ראשונים ויוסיף עוד קצת אחרים כל פעם שמסיים , וכשיתחיל ללמוד הלכה יספיק גם ללמוד גמרא עם ראשונים טוב כיון שיודע את הגמרא טוב יוכל יותר בקלות לשלב (סדר אחד או חצי סדר גמרא עם ראשונים) ואם לא ימצא זמן לשלב לפחות עבר על הש"ס עם חלק מהראשונים. ועוד שע"פ תכנית זאת יהיה יותר קל לחזור ולזכור כיון שזה לא המון ראשונים ואחרונים ופיזור גדול אלא ממוקד לעומת השיטה בישיבות שקשה יותר לחזור ולזכור ובדרך כלל בגלל זה אנשים יותר נוטים לעשות פחות חזרות על העיון וזוכרים פחות מ45% אחרי פחות שנה. לעומת זאת בשיטה בישיבה כשאדם עובר להלכה יהיה לו קשה יותר להתחיל בגמרא סוגיה שהוא אף פעם לא למד אותה לפחות בעיון מהיר ואז יצא שהוא ישאר עם כ120 דף( לא שאני מזלזל חס ושלום אבל השאלה מה עדיף) ועוד יש הרבה בחורים שבערך כבר בשיעור ח שעוזבים לא עדיף שידעו את הש"ס טוב? וגם שמענו על גדולי ישראל שבגיל הזה בערך סיימו הרבה דפים ביום א"כ איך עשו? ואפשר לעשות שיעור פעם/פעמיים בשבוע על נקודות חשובות שלא נגעו או סדר אחד. ועוד שאלה לגבי התוס’ יש הרבה שאלות ממסכתות שאדם עוד לא למד לכן או נכנס לסוגיה שם ועד שמבין את הסוגיה שם ומתעכב על זה הרבה זמן לא כדאי לעבור על התוספות הזה ואחרי שיעבור על הגמרא השאת יחזור לתוספות הזה ככה יבין יותר טוב ויהיה מונח בסוגיה טוב איני מתכוון שאם התוס’ מקשה על מסכת שהאדם למד אותה ודאי שצריך ללמוד עכשיו אלא על מסכתות שלא למד. מצטער על הטירחא הרבה הנושא הזה פשוט נוגע בי הרבה

אכן גדולי התורה מבקרים את הנוהג שהתפשט בשנים האחרונות בישביות להצטמצם במספר דפים קטן למרות הרמה הגבוהה של העיון אפשר ללמוד בעיון כמות גדולה יותר