הרב כתב שמקבלין אותו לכהן כיון דלא נהנה מזה, אבל יש את פדיון הבן?

בס"ד שלום וברכה: שאלת שאלה טובה, ושאלו זאת גדולי הפוסקים. (ברכי יוסף, ישועות יעקב, אבני מילואים, חת"ס...) יש אחרונים שנשארו בצ"ע (הבאר היטב ואבני מילואים) יש שכתבו לתרץ (שאילת יעב"ץ א קנה, חזו"א אה"ע ג ד"ה ויש) שכיוון שהמנהג שהנותן לכהן נותן במתנה ע"מ להחזיר אין כאן הנאה ממונית ואין חשש שישקר. החת"ס (קובץ סי' ס) פדיון הבן אינו שכיח ובד"כ מכבדים קרוב משפחה כך שהם יודעים שהוא כהן ואין חשש שיבוא אדם מהשוק וישקר מחמת זה. ערוגות הבשם כותב כדברי החת"ס ומוסיף שאם נולד לך בן בכור ואתה מחפש כהן ובא אחד וטוען שהוא כהן אין להאמין לו כיוון שבמצב זה יש לחשוש שאומר זאת בגלל הממון. ויש שכתבו שכיוון שאין לנו כהנים מיוחסים אין ברירה אלא להאמין למי שאומר שהוא כהן. וקולא זו מבוססת ע"ז שמדאוריתא אדם נאמן להגיד על עצמו שהוא כהן (ערוך השולחן סעיף ה) אלא שחז"ל עשו מעלות ביוחסין. בברכה, הרב משה מאיר אבינר