קימה בפני הרב למי שלומד

האם יש היתר ללומדי תורה? אם אני לומד בישיבה וראש הישיבה נכנס ויוצא מה הדין לעמוד כל פעם?

לשואל, שלום! גם מי שלומד תורה צריך לקום מפני רבו (שו"ע יו"ד סי' רמד סי"א). אין צורך לקום יותר מפעמיים ביום, אם אלה שבסביבתך יודעים שכבר קמת בפני הרב (רמ"א סי' רמב סט"ז). הרחבה: הקולא שלא לעמוד יותר מפעמיים ביום בפני אותו חכם מבוססת על מימרת רבי ינאי בקידושין לג ע"א-ע"ב: "אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית, כדי שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמים", וכך פסקו רוב הראשונים וכן הרמ"א הנ"ל. אלא שהתוספות על אתר מסייגים זאת, שמדובר כאשר הנמצאים בסביבה יודעים שכבר קמת בפניו. והמרדכי (סי' תצט) הגביל את ההיתר רק למי שעוסק בתורה, שהוא שפטור (או גם אסור, עיין במרדכי שם) מלעמוד יותר מפעמיים, כשם שאינו מפסיק מתלמודו אלא לקריאת שמע פעמיים. הרי"ף השמיט את מימרת רבי ינאי, והרא"ש (קידושין פ"א סי' נו) הסביר טעמו, שלדעתו מימרת רבי אלעזר המובאת בהמשך הסוגיה שם: "כל תלמיד חכם שאין עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים" חולקת על מימרת רבי ינאי. דברי הרא"ש צריכים עיון לענ"ד מהירושלמי בביכורים (פ"ג ה"ג): "עד כמה אדם צריך לעמוד מפני זקן? שמעון בר בא בשם רבי יוחנן: פעמיים ביום. רבי לעזר אומר: פעם אחת ביום". הרי לנו שר' אלעזר עצמו היקל בדין זה יותר מר' ינאי ור' יוחנן! (אגב, מסתימת הירושלמי "אדם" משמע שאין זה דין מיוחד במי שעוסק בתורה, אך יש לומר שהירושלמי עוסק בשאלה האם יש חיוב, ואילו הבבלי ע"פ המרדכי אף אוסר לעוסק בתורה לבטל מתורתו ולעמוד יותר מדי). והר"ן על הרי"ף (קידושין יד,א) הביא את מימרת ר' ינאי למרות השמטתה ברי"ף. הרמ"א, כאמור, פסק כר' ינאי. ואמנם הש"ך (רמב, לו) ציין לדעת הרא"ש החולקת, אך לא הכריע בזה, ולעומתו בערוך השולחן (שם, סעיף מה) נקט בפשטות כדברי הרמ"א. לפיכך לענ"ד יש לסמוך למעשה על השיטה המקילה בעניין זה.