פס’ ח-ט "ויאמר ה’ אל השטן מאין תבא וכו’ משוט בארץ ומהתהלך בה" "ויאמר ה’ אל-השטן השמת לבך על-עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ איש תם וישר וגו’" רש"י כתב שהשטן לשם שמים נתכוון להזכיר זכותו של אברהם. תימה, ממתי השטן רוצה להזכיר זכויות!? ועוד, אם באמת איוב הוא איש צדיק שאין כמותו בכל הארץ, אדרבה שתיזכר לו זכותו ולא ייזכר אברהם, וכי לפני ה’ יש פרוטקציות!? והשאלה השניה, בד"כ השטן, כשמו כן הוא- מלא שטנה (כמש"כ הרמב"ן בהקדמתו לספר) ומשטין על הבריות, וכאן נתהפכו היוצרות, זה שבא להזכיר את עוונותינו בכל שנה ושנה ואלמלא השופר שמערבב אותו אין אנו יכולין לו בא להזכיר זכות אבות, והשם שמעביר אשמותינו מדבר כל כך "בחלקלקות" השמת לבך על עבדי וגו’ ומצאנו בהלכות שמירת הלשון שלעולם אל ירבה אדם בשבח חברו שמתוך שבחו בא להזכיר גנותו וודאי השם לא יעבור באיסור לשון הרע, ומן הסתם ידע מה יאמר השטן. תודה וחורף נעים.

לשואל שלום, אשיב על שאלותיך לפי סדרן: א. המשגיח הגדול, רבי ירוחם ממיר, לומד מדברי חז"ל אלה (ראה דעת חכמה ומוסר ח"ב עמ' קלג) כמה גדולה הדרישה מהאדם, להגיע לדרגה כזו, שאפילו השטן מזכיר זכויותיו בלית ברירה! ב. השטן הזכיר זכויותיו של אברהם, והקב"ה הוסיף זכויותיו של איוב. עיין שם בגמרא (בבא בתרא טו ע"ב). ג. השטן מלא שיטנה, וברור הדבר מהמשך השיח בינו ובין ריבונו של עולם, שזו מגמתו, למצוא את נקודות החולשה של הצדיקים. מנגד עומד הקול האלקי ומלמד זכות, ואמנם דבר ה' מדרבן את השטן להשיב ולהוסיף שיטנה על שיטנו, אבל סוף האמת האלקית לנצח, כפי שרואים בחתימת ספר איוב. בסופו של הספר פונה ה' בכעס לרֵעים: "כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה, כְּעַבְדִּי אִיּוֹב"‏' ואומר להם כי יכפר להם רק אם איוב, שנפגע מהתנהגותם בוויכוח יתפלל למענם. הם אמנם עושים כך, איוב מתפלל למענם ורק לאחר תפילתו הוא עצמו נענה ומקבל חזרה את כל אשר איבד. רעיו ומשפחתו של איוב שנטשוהו, שבים אליו, והוא מקבל פיצוי מאת ה': "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַחֲרִית אִיּוֹב מֵרֵאשִׁתוֹ: וַיְהִי לוֹ אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף צֹאן, וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים גְּמַלִּים, וְאֶלֶף צֶמֶד בָּקָר, וְאֶלֶף אֲתוֹנוֹת"‏, היו לו בנים ובנות אשר "לֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת, כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכָל הָאָרֶץ"‏, ובסופו של דבר "וַיָּמָת אִיּוֹב, זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים"‏. בברכה נאמנה