ראיתי בילקו"י הלכות מלמדים הלכה ו שכתב "...בעלי בתים שאין להם פנאי ללמוד יותר משעתיים שלוש ביום, לא ילמדו אלא דיני התורה הלכה למעשה...ואינם יוצאים כלל ידי חובת מצות תלמוד תורה בלימוד המשנה או הגמרא..." האם עד כדי כך, שאדם כזה אפילו לא יוצא ידי חובת מצות תלמוד תורה בתורה שבעל פה? מה יעשה אדם כזה שחשקה נפשו ללמוד גמרא למרות שאין לו זמן ללמוד הלכות פסוקות? ילמד ויחשוב בליבו שהוא מבזבז ת'זמן שלו?

ראוי לעודד זמן קצוב ללימוד הלכות כדי לא להכשל בשמירת המצוות. ואם אפשר להיות קבוע בשיעורי גמרא, דף יומי או לימוד אחר - תבוא עליו הברכה.