האם כהן יכול ללמוד להיות מגיש עזרה ראשונה או חובש, על מנת להתנדב במד"א? מן הסתם במהלך ההתנדבות הגיוני שיקרו מקרי פטירה והוא ייטמא למת.

שלום וברכה! באופן עקרוני כתבו הפוסקים, שמותר לכהן ללמוד מקצוע רפואי ולעסוק בתחום הרפואה, למרות האפשרות שבמהלך פעילותו הרפואית הוא ייטמא למתים. זאת משום שעצם הלימוד והעיסוק בתחום זה הוא מותר ואף יש בו מצוה, ואם יארע מצב שצריך לטפל בחולה מסוכן שעלול למות במהלך הטיפול, או אף צריך לטפל באדם שספק אם הוא חי או מת, הרי זה מצב של פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש, שדוחה את האיסור. (עיין למשל שו"ת חתם סופר יורה דעה סימן של"ח; ציץ אליעזר חלק ד' סימן ד' אות יט; שבט הלוי חלק ג' סימן קס"ד.) (דיון נפרד ישנו לגבי לימוד רפואה, שהלימוד כרוך בדרך כלל בניתוח גופות, שאז אין זה מצב של פיקוח נפש ישיר וקשה להתיר את הדבר. אולם כמובן בלימוד עזרה ראשונה במד"א אין בעיה זו.) אולם באופן מציאותי, בפעילות במד"א עלולים להיות מצבים שבהם המטפל יידרש להיטמא מבלי שיש בדבר היתר של פיקוח נפש. כך למשל, כאשר מביאים לבית החולים חולה או פצוע במצב שאין בו שום חשש לסכנה, וישנה בכניסה "אזהרה לכהנים" - כיצד ינהג החובש? אין הוא יכול להיכנס, ומצד שני כמובן גם אין הוא יכול להותיר את החולה בחוץ. האם במצב כזה ישנה אפשרות להעביר את הטיפול לאדם אחר? וכן כאשר חלילה נפטר אדם במהלך הטיפול - האם החובש יוכל לצאת מיד מן הבית, או שהוא יידרש עדיין להישאר לצורך איסוף הציוד וכדומה? שאלות אלה הן בעיקרן שאלות מציאותיות: מה האפשרויות המעשיות לפרוש ולהותיר את הטיפול בידי אחרים, ומה הנהלים של מד"א במקרים כאלה - האם יש בהם התחשבות במתנדבים כהנים. כמדומני שבשנים האחרונות הוקמה ועדת רבנים המייעצת למד"א בנושאים הלכתיים, וכדאי לפנות אליה בבירור העניין.