שלום לרב. אנו, כמה מוצ"ים, מבקשים להבין את דעת הרב שליט"א. יש איגרת של הרב קוק, שהחלוניים של זמנינו דינם כאנוסים, וראינו שהרב פסק כך בשו"ת שלו, בחלק ד ,סה. הרי הרב זצ"ל, כתב זאת באיגרת, אך בדעת כהן, קצ"ד שזה תשובה הילכתית, כתב שם שיש להם דין של מומרים. וכן במאמרו "על במותינו חללים ", ניסה לחפש למה לא צריך לשמוח! על מותם. ורק בסוף המאמר כתב כי נהרגו ע"י גויים. ולא כתב שהם תינוקות שנישבו או דינם כאנוסים?? הגר"א כותב- תיקוני הזוהר תיקון כ"א, דף נ"ב -כל זמן שמאמין באחדותו יתברך אפילו עבר כמה עבירות אינו מומר, ומצטרף למנין" האם כך פוסקים למעשה? לא ראינו מביאים זאת, למרות שזה נפק"מ להרבה חילוניים.

בדעת כהן מדובר במומר לערלות הכופר בבריתו של אברהם אבינו מקרה כזה הוא חריג גם בימינו. אין לך כמעט יהודי, גם אם הוא כופר בעיקר, שלא נכנס בבריתו של אאע"ה. אדם כזה אינו נכלל בכלל שוגג או אנוס או תינוק שנשבה. הוא מומר! מאמרו על במותינו חללים הוא תשובה לאז"ר. השאלה לא בידינו אך גם בתשובתו הרב את הראה את ההתלבטות הפנימית הקשה בה הוא נתון. גם אנו איננו מתיחסים בשויון נפש לחילון . ולמרות זאת הוא מסנגר עליהם שהם חלק מאווירה כללית הסוחפת אותם .