קיים המנהג לומר בסיום תפילת שמונה-עשרה, לפני "יהיו לרצון", פסוק, המתחיל ונגמר באותיות השם הפרטי; האם מועיל לומר רק הפסוק למתפלל עצמו, או שיש משמעות גם לפסוקי בני משפחתו, למשל?

זה ענין אישי לא שייך על אחרים, ההסבר למנהג זה על פי החכמה הפנימית הוא שזה כתזכורת לעתיד לבוא שלא ישכח שמו, זה לא יועיל שאחד יזכיר בשביל השני.