שלום וברכה, אני בן 19 לומד בישיבה חרדית בגלל כורח הנסיבות, בהשקפתי אני ציוני דתי נלהב, משתדל ללמוד כתבי הרב קוק, אמונה השקפה וכדומה. בעוד כחצי שנה אני אמור להתגייס לצבא לשירות קרבי משמעותי בעזרת השם, אך הבעיה שבישיבה משרים לי אווירה שזה מעשה לא כל כך טוב. רציתי לשאול את כבוד הרב איך אפשר להתחזק במצוות השירות הצבאי לפני הגיוס גם במצב שהחברה לא כל כך תומכת בכך ואומרים לי שכל גדולי הדור נגד גיוס לצבא וזה סיכון מיותר. האם יש ספרים שמדברים על הדבר, על אהבת הארץ, יישוב ארץ ישראל וכדומה. ובכללי מה אפשר לעשות כדי להתחזק ולהתמלא כוחות רוחניים כמה שיותר לפני הצבא בפרק הזמן הזה של ה6 חודשים. תודה רבה

שלום וברכה, שלום וברכה. ניכר שאתה נמצא בצומת משמעותית ומאתגרת, בו השקפת עולמך הציונית-דתית מתנגשת עם האווירה בסביבתך הקרובה. החלטתך לצאת לשירות קרבי משמעותי מתוך תחושת שליחות היא מבורכת וחשובה. הנה מספר נקודות, מקורות ועצות שיעזרו לך להתחזק ולהעמיק את הבנתך, לקראת הגיוס בע"ה: 1. הבסיס ההלכתי והרעיוני של השירות הצבאי, המצווה להתגייס לצה"ל, מבוססת על שתי מצוות מרכזיות, שלכל אחת מהן משקל עצום. א. הצלת ישראל מסכנה ("עזרת ישראל מיד צר"): הרמב"ם פוסק שעזרת ישראל מיד צר היא מלחמת מצווה מובהקת. מצווה זו מחייבת מסירות נפש, והיא דוחה את חובת היחיד לשמור על נפשו. ב. מצוות ירושת ארץ ישראל (יישוב וכיבוש הארץ): התורה מצווה "והורשתם את הארץ וישבתם בה", ולדעת הרמב"ן זוהי מצווה השקולה כנגד כל המצוות ונוהגת לדורות. 2. האם השירות הוא "סיכון מיותר" או פיקוח נפש? בישיבה אומרים לך שזהו סיכון מיותר ושיש כאן בעיה של 'פיקוח נפש'. ההלכה מתייחסת לטענה זו באופן ברור: מצוות ירושת הארץ והגנתה דוחה פיקוח נפש של יחידים. מכיוון שהתורה ציוותה עלינו לכבוש ולהגן על הארץ, היא מראש לא התכוונה שנסמוך על הנס. בכל מלחמה ישנם סיכונים, והמצווה מחייבת אותנו לסכן נפשות עבורה כחלק ממלחמת מצווה. לכן, במלחמת הגנה על עם ישראל, לא ניתן לפטור את עצמנו בטענה של פיקוח נפש. 3. יש אגרת של הרב קוק זצ"ל וגדולי הדור רבים בעולם החרדי מצטטים איגרת זו, בה יצא בתקיפות נגד לקיחת תלמידי חכמים לצבא. אולם, חשוב מאוד להכיר את ההקשר: מכתבו של הרב קוק נכתב בתרע"ז (1917) בנוגע לגיוס בחורי ישיבה לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה, מלחמה שלא היה לה שום קשר להצלת ישראל או לכיבוש הארץ. בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, מחה בתוקף על השימוש במכתב זה כדי להשתמט משירות בצה"ל, וכינה זאת "סילוף מן המין הגרוע והמחפיר ביותר" וכמעשה זיוף. הוא הסביר שאין ללמוד ממכתב על מלחמת אנגליה-רוסיה למלחמה על קיומנו בארץ ישראל. למעשה, במלחמת השחרור הורה הרצי"ה קוק בעצמו לתלמידי הישיבות להתגייס, משום שהמצב הביטחוני חייב זאת והייתה זו מלחמת מצווה. הסיבה המרכזית שראשי הישיבות החרדיות חוששים כיום מגיוס היא פחות שאלת המצווה, אלא הפחד מירידה רוחנית ומוסרית של החיילים בתוך המסגרת הצבאית. אך ב"ה יש הרבה מסלולים טובים וראויים שמותאמים לציבור החרדי.. לגבי ספרים ומאמרים מומלצים להתחזקות כדי להעמיק בסוגיות אלו, ניתן לעיין במקורות הבאים: "נחלת יעקב" מאת הרב יעקב זיסברג – ספר מקיף (שני חלקים) העוסק בבירור מקיף של מצוות ירושת ארץ ישראל ופרטיה. המאמר "זאת תורת ההסדר" מאת הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל, והמאמר "הברכה הצבאית והכללית של ישיבות ההסדר" מאת הרב אליעזר מלמד, המבררים את החובה והזכות שבשילוב לימוד תורה ושירות צבאי. "משפט כהן" מאת הראי"ה קוק זצ"ל – ספר תשובות של הרב (בעיקר סימן קמג ועמוד שכז), בו הוא מבאר את גדרי מסירות הנפש למען הכלל במלחמה. הרב משה צבי נריה זצ"ל הסביר היטב את תפקיד בני הישיבות. הוא הגדיר זאת כך, "צה"ל מגן על היהודים והישיבות מגינות על היהדות".כל עוד אתה בישיבה אתה מגן על הרוח, וכשתתגייס תעבור לחזית ההגנה על הגוף. שני התפקידים הם קודש, ואין כאן בריחה או השתמטות. נצל את החצי שנה הזו בישיבה גם כדי ללמוד הלכות צבא (כגון שבת וכשרות בצבא), לקבוע לעצמך סדרי לימוד יומיים שתיקח איתך לצבא (אפילו אם זה משנה אחת או שני דפי הלכה ביום), ולעבוד על מידות ויראת שמים. השילוב של אמונה שלמה בצדקת הדרך, יחד עם התמדה בתורה לפני השירות – הוא זה שיעניק לך את הכוחות לשרת בגבורה ולחזור בעזרת ה' בשלום ובקומה רוחנית שלמה. בהצלחה רבה!