האם מותר למחוק תמונה ממצלמה שיש בה שם השם

שלום וברכה, נחלקו הפוסקים בכך ויש מי שאסר למחוק. אך למעשה המנהג להקל (תשובות והנהגות ח"ג שכו, יריעות שלמה ח"ד פ"י הל' נא). מקורות והרחבה: הפוסקים דנו אם מותר למחוק שם ה' ממחשב, ואמרו בזה כמה סברות להקל. נראה שעיקר הסברא להקל היא משום שאין כאן כתב כלל, ואין כאן אלא השתקפות של כתב, ואורות. למעשה הכתב אינו מתקיים כלל אלא מופעל בכל רגע מהחשמל. הרבה פוסקים כתבו סברא זאת בלשונות שונים ובמשלים שונים כדי להסביר את העניין. הג"ר יעקב אדלשטיין זצ"ל ('גם אני אודך - תשובת הרב חליוה' סימן מד) הסביר שזה כמו לקחת קרש שבו חקוקות אותיות שם ה', והשמש זורחת דרכו על הקיר את שם ה', וכי יהיה אסור להזיז את הקרש ההוא? הרי זה רק אור בעלמא. בין המקילים בזה: הגרח"ד הלוי (מורה לרבים סימן מז), הגרש"ז אוירבך (ראה לקמן מהמקראי קודש), שבט הלוי (ח"ז סי' ד), הג"ר יעקב אדלשטיין (שם), תשובות והנהגות (ח"ג שכו), דבר חברון (ד' חלקי שו"ע סי' נה), הג"ר יצחק יוסף (במכתב המובא בספר ברכת עובדיה ח"ב לרב ינון עובדיה), יריעות שלמה (ח"ד פ"י נא), והביא שם שהסכים עמו הגר"מ מאזוז, פסקי תשובות (קנד ט). אמנם בספר חוט שני (ריבית עמ' קע) העלה צד להחמיר בזה, שבמסכת מכות (כב.) למדנו איסור מחיקה מהפסוק האמור בביעור עבודה זרה "ואבדתם את שמם מן המקום ההוא, לא תעשון כן לה' אלקיכם". וכתב החוט שני שאפשר שכמו לעניין עבודה זרה שהחיוב לבטלה ולנתצה הוא בכל אופן שיאבד את שם העבודה זרה, הוא הדין באיסור מחיקת ה', ואין איסור זה תלוי בגדרי כתיבה, שאף אם נאמר שאין במחשב שם כתיבה, מכל מקום כיון שיש כאן שם ה' יש על זה איסור מחיקה בכל אופן שנמחק ונאבד. מסרו בשם הגרח"פ שיינברג שהחמיר בזה והורה שלא למחוק שם ה' ממחשב אלא על ידי קטן או גוי (ארחות הרב וראש הישיבה עמ' קכ). שאלתי את הגר"א נבנצל אם מותר למחוק את שם ה' מהמחשב, ואמר לי שלא, אך אם זה רק אורות מותר. שאלתי אם מותר לכבות את המחשב או להמשיך להקליד בקובץ, שאז לא יראו את שם ה' על המסך. והשיב שאם אחר כך כשמדליקים את המחשב הכתוב נמצא - לכאורה מותר, כמו ספר שסוגרים ולא רואים את הכתוב ושוב פותחים והכתוב קיים, ואף כאן בסגירת מחשב הכתוב בעצם קיים. ושאלתי אם מותר למחוק קובץ עם שם ה' כאשר בעת המחיקה לא מופיע על המסך שם ה', ואמר שאולי אסור, אך עדיף שאשאל מי שמתמצה יותר בזה. עכ"ד. מצאתי שהרב משה הררי דיבר עם הגר"א נבנצל שליט"א על נושאים אלה. וז"ל (מקראי קודש קדושת השבת ענף 39): "ואכן שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א: הנכון שלדעת הגרשז"א זצ"ל שרי למחוק ש"ש מהמחשב. וענה לי הגרא"נ שליט"א: מסתבר שכן. ושאלתי: האם גם בצג דיגיטלי שבו ס"ל לגרשז"א דחשיב כתב. וענה לי הגרא"נ: איני יודע. עכ"ל". ע"ש. למחוק קובץ מהמחשב הג"ר יצחק יוסף שליט"א (במכתב הנ"ל) התיר לכבות מחשב אף שבכך נמחק שם ה' מהמסך, אך סיים: "מכל מקום נראה דראוי לא למחוק לגמרי שם ה' מן המחשב, שאולי דוקא לכבות מחשב או להקליד מותר ואף על פי שנעלם שם ה', מכל מקום החומר נמצא במחשב, מה שאין כן אם מוחקים לגמרי מהמחשב מעלימים שם ה'". עכ"ל. אך יש לציין שבמציאות, גם אם מוחקים קובץ או מוחקים אותיות מקובץ, לאמיתו של דבר הדברים המחוקים עדיין קיימים, ולכן ניתן לשחזר אותם בשעת הצורך על ידי מומחה. למעשה המנהג להקל בכל זה וכפי שכתבו התשובות והנהגות והגר"י יוסף, שהרי אם אסור למחוק שם ה' אזי אסור גם לכבות מחשב ולהקליד בקובץ כאשר שם ה' ייעלם מהמסך על ידי ההקלדה. פתרונות שההיתר יהיה יותר מרווח כאמור הגרח"פ שיינברג הציע למחוק על ידי קטן וגוי. למעשה נראה שאפשר להקל גם על ידי גדול כאמור. מכל מקום יש עוד עצות כדי למזער את הבעיה: האגרות משה (יו"ד ח"ב סי' קמב) התיר למחוק קלטת עם פסוקים, אך כתב לעשות כן בגרמא, וז"ל: "ובדבר מחיקה כיון שאין שם אותיות לא שייך איסור מחיקה, אבל מ"מ מכוער הדבר ולכן כשצריך למחוק יש לעשות ע"י גרמא דאין איסור מעצם הדין כדאיתא בשבת דף ק"כ, ואף שבשמות הכתובים יש להחמיר אבל בזה שליכא איסור בעצם יש להתיר ע"י גרמא". בשו"ת יביע אומר (ח"ד יו"ד סי' כ) התיר למחוק קלטת עם דברי תורה ושם ה' ולהקליט דברי תורה אחרים במקום, אך המליץ להתנות שלא תחול קדושה על ההקלטה, וז"ל: "ועל צד היותר טוב אומר אני שנכון מתורת חסידות להתנות מעיקרא שלא תחול שום קדושה על הסרט של הטייפ רקורדר ושיכול למוחקו בכל עת שירצה. שאז יש לצרף דברי הגר"י אלחנן בשו"ת עין יצחק (חאו"ח סי' ה אות לז) שיש להקל בכיו"ב. ע"ש. ואז יהיה מותר למוחקו גם לצורך הקלטת דברי חול, הואיל ומעיקרא לא נתפסה בו שום קדושה". וכן כתב בענייננו הפסקי תשובות (שם) שמהיות טוב נכון למתחיל לעבוד בעבודת קודש על ידי המחשב שיאמר בפירוש שכוונתו שלא תחול כלל קדושה על השמות הקדושים הנראים על המסך, ואם יוכל למחקן על ידי גרמא עדיף. וכן כתב היריעות שלמה (שם) שמהיות טוב יש להתנות מראש שלא תחול קדושה על השמות, ומסתבר שמועיל לעשות התנאי פעם אחת בשנה. עוד עצה כתב הפסקי תשובות (הע' 130) בשם הספר צדקה ומשפט, וז"ל: "ובצדקה ומשפט שם דיש שהתעוררו לסדר תוכנה שלא יופיע השם כאותיות שלמות אלא לפסלן ע"י הפסקה כלשהו, ובודאי עדיף טפי". אם כן טוב להתנות שלא תחול קדושה על השמות, ואם אפשר למחוק בגרמא עדיף.