מהו ההסבר שגם אלו וגם אלו דברי אלוקים חיים?

אומרים את זה במחלוקות בין גדולי ישראל לדוגמא: רבי שמעון ורבי יהודה נחלקו במסכת שבת האם חייב אדם על מלאכה שאינה צריכה לגופה, דהיינו שעושה אותה לא למטרה המיוחדת שלשמה נעשתה במשכן, או מחלוקת לגבי שור שהמית אדם 'ונתן פדיון נפשו' דמי מזיק או דמי ניזק? מסביר זאת הנצי"ב בהקדמתו להעמק שאלה על ה'שאילתות' כך: כל פסוק הסובל שני פירושים, נאמרו לו למשה בסיני שניהם, ולגבי הכרעת ההלכה נאמר לו שזה נמסר להכרעת חכמי הדורות. אם בימי שמואל הרמתי ובית דינו יפסוק הרוב כך, זו תהיה ההכרעה, ואם בבי"ד מאוחר יותר על פי כללי הפסיקה יחליט הרוב אחרת אזי תשתנה ההלכה. כל זה במחלוקת בין חכמי ישראל המבוססת על היסודות שהונחו בתלמוד ובראשונים בשאלות המתחדשות, כמו לגבי חשמל בשבת, אבל הרפורמים שמרימים יד בתורת משה לשנות אותה, דבר זה הוא חמור ואסור. לתשובת הרב זלמן מלמד.