איוב פרק יח

(א) ויען בלדד השחי ויאמר: (ב) עד אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר: (ג) מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם: (ד) טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקמו: (ה) גם אור רשעים ידעך ולא יגה שביב אשו: (ו) אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך: (ז) יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו: (ח) כי שלח ברשת ברגליו ועל שבכה יתהלך: (ט) יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים: (י) טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב: (יא) סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו: (יב) יהי רעב אנו ואיד נכון לצלעו: (יג) יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות: (יד) ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות: (טו) תשכון באהלו מבלילו יזרה על נוהו גפרית: (טז) מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו: (יז) זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוץ: (יח) יהדפהו מאור אל חשך ומתבל ינדהו: (יט) לא נין לו ולא נכד בעמו ואין שריד במגוריו: (כ) על יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער: (כא) אך אלה משכנות עול וזה מקום לא ידע אל: