איוב פרק כט

(א) ויסף איוב שאת משלו ויאמר: (ב) מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני: (ג) בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך: (ד) כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי: (ה) בעוד שדי עמדי סביבותי נערי: (ו) ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן: (ז) בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי: (ח) ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו: (ט) שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם: (י) קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה: (יא) כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני: (יב) כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו: (יג) ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן: (יד) צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי: (טו) עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני: (טז) אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו: (יז) ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף: (יח) ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים: (יט) שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי: (כ) כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף: (כא) לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי: (כב) אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי: (כג) ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש: (כד) אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון: (כה) אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם: