(א) ויען צפר הנעמתי ויאמר: (ב) הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק: (ג) בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם: (ד) ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך: (ה) ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך: (ו) ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך: (ז) החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא: (ח) גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע: (ט) ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים: (י) אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו: (יא) כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן: (יב) ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד: (יג) אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך: (יד) אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה: (טו) כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא: (טז) כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר: (יז) ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה: (יח) ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב: (יט) ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים: (כ) ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש:
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך ספר איוב
