איוב פרק לז

(א) אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו: (ב) שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא: (ג) תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ: (ד) אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו: (ה) ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע: (ו) כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו: (ז) ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו: (ח) ותבוא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן: (ט) מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה: (י) מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק: (יא) אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו: (יב) והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה: (יג) אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו: (יד) האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל: (טו) התדע בשום אלוה עליהם והפיע אור עננו: (טז) התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים: (יז) אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום: (יח) תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק: (יט) הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך: (כ) היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע: (כא) ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם: (כב) מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד: (כג) שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה: (כד) לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב: