(א) ויען יהוה את איוב ויאמר: (ב) הרב עם שדי יסור מוכיח אלוה יעננה: (ג) ויען איוב את יהוה ויאמר: (ד) הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו פי: (ה) אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף: (ו) ויען יהוה את איוב מנסערה (מן סערה) ויאמר: (ז) אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני: (ח) האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק: (ט) ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם: (י) עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש: (יא) הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו: (יב) ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם: (יג) טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון: (יד) וגם אני אודך כי תושע לך ימינך: (טו) הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל: (טז) הנה נא כחו במתניו ואונו בשרירי בטנו: (יז) יחפץ זנבו כמו ארז גידי פחדו ישרגו: (יח) עצמיו אפיקי נחשה גרמיו כמטיל ברזל: (יט) הוא ראשית דרכי אל העשו יגש חרבו: (כ) כי בול הרים ישאו לו וכל חית השדה ישחקו שם: (כא) תחת צאלים ישכב בסתר קנה ובצה: (כב) יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי נחל: (כג) הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו: (כד) בעיניו יקחנו במוקשים ינקב אף: (כה) תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו: (כו) התשים אגמן באפו ובחוח תקב לחיו: (כז) הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות: (כח) היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם: (כט) התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך: (ל) יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים: (לא) התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו: (לב) שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף:
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך ספר איוב
