איוב פרק כ | רבנים שונים | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
ספר איוב

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

(א) ויען צפר הנעמתי ויאמר: (ב) לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי: (ג) מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני: (ד) הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ: (ה) כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע: (ו) אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע: (ז) כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו: (ח) כחלום יעוף ולא ימצאהו וידד כחזיון לילה: (ט) עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו: (י) בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו: (יא) עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב: (יב) אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשנו: (יג) יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו: (יד) לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו: (טו) חיל בלע ויקאנו מבטנו ירשנו אל: (טז) ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה: (יז) אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה: (יח) משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס: (יט) כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו: (כ) כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט: (כא) אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו: (כב) במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבאנו: (כג) יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו: (כד) יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה: (כה) שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים: (כו) כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו: (כז) יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו: (כח) יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו: (כט) זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל:

ספר איוב