איוב פרק מא

(א) הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל: (ב) לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב: (ג) מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא: (ד) לא (לו ) אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו: (ה) מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא: (ו) דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה: (ז) גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר: (ח) אחד באחד יגשו ורוח לא יבא ביניהם: (ט) איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו: (י) עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר: (יא) מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו: (יב) מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן: (יג) נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא: (יד) בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה: (טו) מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט: (טז) לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית: (יז) משתו יגורו אלים משברים יתחטאו: (יח) משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה: (יט) יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה: (כ) לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע: (כא) כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון: (כב) תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט: (כג) ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה: (כד) אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה: (כה) אין על עפר משלו העשו לבלי חת: (כו) את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ: