בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • פר׊×Ē ×Š×‘×•×ĸ ו×Ē× "ך
  • חומש שמו×Ē
  • ויקהל
קטגוריה משני×Ē
undefined
6 דק' קריאה
פר׊×Ē ×•×™×§×”×œ פו×Ēח×Ē ×‘×ž×Ļו×Ē ×”×Š×‘×Ē ×•×ž×ž×Š×™×›×” במלאכ×Ē ×”×ž×Š×›×Ÿ. וחז"ל למדו מסדר הדברים שמלאכ×Ē ×”×ž×Š×›×Ÿ אינה דוחה שב×Ē. מובא בילקוט ׊מ×ĸוני (×Ēורה פר׊×Ē ×›×™-×Ē׊א רמז ×Ēח):
"ויקהל משה למה נאמר לפי שהוא אומר ו×ĸשו לי מקדש שומ×ĸ אני בין בחול בין בשב×Ē ×•×ž×” אני מקיים מחלליה מו×Ē ×™×•×ž×Ē ×‘×Š××¨ כל המלאכו×Ē ×—×•×Ĩ ממלאכ×Ē ×”×ž×Š×›×Ÿ, [או את במלאכ×Ē ×”×ž×Š×›×Ÿ] ומה אני מקיים ו×ĸשו לי מקדש בשאר כל הימים [חו×Ĩ מן השב×Ē, או את בשב×Ē] והדין נו×Ēן ומה אם ×ĸבודה שאינה באה אלא מכח המכשירין הרי היא דוחה א×Ē ×”×Š×‘×Ē ×ž×›×Š×™×¨×™ ×ĸבודה שאין ×ĸבודה באה אלא מכחן דין הוא שידחה א×Ē ×”×Š×‘×Ē, כגון שניטלה קרנו של מזבח או שנפגמה הסכין שומ×ĸ אני י×Ēקנם את בשב×Ē, ×Ēלמוד לומר ויקהל משה בחול ולא בשב×Ē".


וכ×Ēב הרמב"ן (לא, יג) שדרשה זו היא ×ĸיקר, ולא מן הפסוק שבסדר כי ×Ē׊א "אך א×Ē ×Š×‘×Ēו×Ēי ×Ēשמרו - אך למ×ĸט א×Ē ×ž×œ××›×Ē ×”×ž×Š×›×Ÿ". בגלל ׊"אך" ממ×ĸט א×Ē ×”× ××ž×¨ ב×ĸנינו היינו באיסוא שב×Ē, ולפ"ז היה לנו ללמוד שמלאכ×Ē ×”×ž×Š×›×Ÿ דוחה שב×Ē, וכמו שלמדו מפסוק זה שפקוח נפ׊ ומילה דוחים א×Ē ×”×Š×‘×Ē).
והנה הלכה זו שמלאכ×Ē ×”×ž×Š×›×Ÿ אינה דוחה שב×Ē, היא מיסודו×Ē ×”×œ×›×•×Ē ×Š×‘×Ē, שכן ל"ט מלאכו×Ē ×Š× ××Ą×¨×• בשב×Ē × ×œ×ž×“×• מן המשכן, ונראה ׊ר×Ļ×Ēה ה×Ēורה ללמדנו שמלאכו×Ē ×™×ž×•×Ē ×”×ž×ĸשה של היהודי הן להקים משכן לשכינה, ובשב×Ē ×Š×•×‘×Ē ××Ŗ ממ×ĸשה זה, מפני שבשב×Ē ×–×•×›×” לאו×Ēה השרא×Ē ×”×Š×›×™× ×” בה×Ē×ĸרו×Ēא דל×ĸילא, כמו שאמרו "שב×Ē ×§×‘×™×ĸא וקיימא".

ץ×ĸוד×Ē ×Š×‘×Ē ×ž×‘×™××” לירא×Ē ×Š×ž×™×
מובא בגמרא (×Ēלמוד בבלי מסכ×Ē ×™×‘×ž×•×Ē ×“×Ŗ ×Ļג ×ĸמוד א):
"ד×Ēניא: (דברים י"ד) למ×ĸן ×Ēלמד ליראה א×Ē ×”' אלוקיך כל הימים - אלו שב×Ēו×Ē ×•×™×•"ט". וכ×Ēב ר׊"י ׊ם "כל הימים אלו יו"ט ושב×Ēו×Ē - הוי למד להזהר שלא יבטל ×ĸונג שב×Ē ×‘×Š×‘×™×œ ×Ēיקון הטבל".


מ׊מ×ĸ ׊ץ×ĸוד×Ē ×Š×‘×Ē ×ž×‘×™××” לידי ירא×Ē ×Š×ž×™×! נראה ששחז"ל באו לדרשה זו, כדבר הלמד מ×ĸינינו, שכן הפסוק הזה מדבר במ×ĸ׊ר שני שנאכל בירושלים, ואמרו בגמרא "גדול מ×ĸ׊ר שני שמביא לידי ×Ēלמוד" שמביא לידי ירא×Ē ×Š×ž×™×, וכ×Ēב ה×Ēוספו×Ē ×‘×‘×‘× ב×Ēרא דת כא: ×ĸ"י שרואה כהנים ב×ĸבוד×Ēם אוכלים מקורבנו×Ē ×‘× לידי ירא×Ē ×Š×ž×™×, וכך גם אכיל×Ē ×Š×‘×Ē ×ž×Š×¨×” רוח שב×Ē ×ĸליו וזוכה להרגיש בנשמה י×Ēרה שלו ו×ĸ"י זה בא לידי ירא×Ē ×Š×ž×™×.

מלאכה ׊נ×ĸשי×Ē ×ž××œ×™×” בשב×Ē
מובא בילקוט ׊מ×ĸוני (×Ēורה פר׊×Ē ×›×™-×Ē׊א רמז ×Ēח):
"ד×Ēנן אבו×Ē ×ž×œ××›×•×Ē ××¨×‘×ĸים חסר אח×Ē ×›× ×’×“ מי, אמר רבי חנינא כנגד ×ĸבודו×Ē ×”×ž×Š×›×Ÿ. רבי ׊מ×ĸון בן יוסי בן לקוניא אמר כנגד מלאכו×Ē ×Š×‘×Ēורה. ב×ĸי רב ×™×•×Ą×Ŗ האי ויבא הבי×Ēה ל×ĸשו×Ē ×ž×œ××›×Ēו ממנינא הוא או לא. מספקא ליה משום דכ×Ēיב והמלאכה הי×Ēה דיים והיאך כמאן דאמר ל×ĸשו×Ē ×Ļרכיו נכנס, איכא דאמרי ויבא הבי×Ēה ל×ĸשו×Ē ×ž×œ××›×Ēו ממנינא והאי והמלאכה הי×Ēה דיים ה"×§ דשלימא ליה ×ĸביד×Ēא ×Ēיקו".


מפר׊ ר' ×Ļדוק הכהן מלובלין, ׊"ויבא הבי×Ēה ל×ĸשו×Ē ×ž×œ××›×Ēו"- לפי פירוש אחד בחז"ל כוונ×Ēו לי×Ļר הר×ĸ, אבל מלאכה זו ל×ĸמול כנגד י×Ļר הר×ĸ אינה ב×Ēוקפה בשב×Ē, שאדם מישראל משוחרר ממנה בשב×Ē, וזה ×ĸ"י גלוי נשמה י×Ēרה שבו, ׊×ĸל ידה הוא גובר ×ĸל י×Ļרו. ואמרו בירושלמי ×Š××Ŗ ×ĸם האר×Ĩ אינו מ׊קר בשב×Ē, וזה בא מקדוש×Ē ×”×Š×‘×Ē ×Š×¤×•×ĸל×Ē ×ĸלינובה×Ē×ĸרו×Ēאדל×ĸילא.

וכך אפ׊ר לפרש "והמלאכה הי×Ēה דיים" שאינו ממנין המלאכו×Ē, מפני שבשב×Ē ×Ļריך לראו×Ē ×›××™×œ×• כל מלאכ×Ēו ×ĸשויה, וזה לא רק מפני שאסור לחשוב בשב×Ē ×ĸל מלאכ×Ē ×—×•×œ,אלא שגם בפו×ĸל ממ׊ השב×Ē ×ž×Š×œ×™×ž×” א×Ē ×”×—×Ą×¨ שלא × ×ĸשה, וממילא כאילו מלאכ×Ēך ×ĸשויה. וכמו שהקב"ה ברך א×Ē ×”×Š×‘×Ē ×‘×œ×—× משנה, שירד ביום השישי לחם יומיים והשלים א×Ē ×”×—×Ą×¨ בשב×Ē, כך כל המלאכו×Ē ×Š×œ× הושלמו בשב×Ē, מ×Ēברכו×Ē ×•×ž×•×Š×œ×ž×•×Ē ×‘×–×›×•×Ē ×”×Š×‘×Ē.

וכך אפ׊ר לפרש א×Ē ×”×¤×Ą×•×§ "והמלאכה הי×Ēה דיים והו×Ēר". וה×Ēקשה אור החיים הקדוש "אם דיים - לא הו×Ēר, ואם הו×Ēר לא דיים"? אלא הפירוש כנ"ל, שהמלאכה הי×Ēה דיים בגלל השב×Ē ×Š×”×Š×œ×™×ž×” א×Ē ×”×—×Ą×¨ , והנו×Ēר ×ĸשה שיהיה דיים.

והנה בגמרא אמרו למדו מהבא×Ē ×”×Ēרומו×Ē ×œ×ž×Š×›×Ÿ א×Ē ×ž×œ××›×Ē ×”×”×•×Ļאה, כמובא בגמרא (×Ēלמוד בבלי מסכ×Ē ×Š×‘×Ē ×“×Ŗ ×Ļו ×ĸמוד ב):
"מכדי, זריקה ×Ēולדה דהו×Ļאה היא, הו×Ļאה גופה היכא כ×Ēיבא? - אמר רבי יוחנן: דאמר קרא (שמו×Ē ×œ×•) וי×Ļו משה וי×ĸבירו קול במחנה. משה היכן הוה י×Ēיב - במחנה לויה, ומחנה לויה רשו×Ē ×”×¨×‘×™× הואי, וקאמר להו לישראל: לא ×Ēפיקו ו×Ēי×Ēו מרשו×Ē ×”×™×—×™×“ דידכו לרשו×Ē ×”×¨×‘×™×. וממאי דבשב×Ē ×§××™, דילמא בחול קאי, ומשום דשלימא לה מלאכה? כדכ×Ēיב (שמו×Ē ×œ×•) והמלאכה הי×Ēה דיים וגו'. - גמר ה×ĸברה ה×ĸברה מיום הכפורים. כ×Ēיב הכא וי×ĸבירו קול במחנה וכ×Ēיב ה×Ēם (ויקרא כה) וה×ĸבר×Ē ×Š×•×¤×¨ ×Ēרו×ĸה, מה להלן - ביום אסור, את כאן - ביום אסור".


ולכאורה קשה לבאר דרש×Ē ×—×–"ל בפשט הכ×Ēוב, שה×ĸבירו קול במחנה, שלא להביא בגלל השב×Ē, הרי פסוק מפורש אומר שזה בגלל השב×Ē, הרי פסוק מפורש אומר שזה בגלל שהמלאכה הי×Ēה דיים והו×Ēר?
אלא שלפי דברנו ל×ĸיל הרי זה גופא שהמלאכה הי×Ēה דיים זה בזכו×Ē ×”×Š×‘×Ē, ולכן ה×ĸבירו קול במחנה שלא יוסיפו להביא. מכל זה מובן מדו×ĸ מלאכ×Ē ×”×ž×Š×›×Ÿ אינה דוחה שב×Ē.

המשכן שלאחר חטא ה×ĸגל
הרמב"ן (שמו×Ē ×¤×¨×§ לה פסוק א), הסביר א×Ē ×”×Ļיווי ×ĸל המשכן לאחר חטא ה×ĸגל, שהוא להשרו×Ē ×ĸליהם שכינה מחדש כפי שהיה מקדם במ×ĸמד הר סיני:
"ויקהל משה א×Ē ×›×œ ×ĸד×Ē ×‘× ×™ ישראל - יכלול "כל ×ĸד×Ē ×‘× ×™ ישראל" האנשים והנשים, כי כלם ה×Ēנדבו במלאכ×Ē ×”×ž×Š×›×Ÿ. והנה משה אחר ׊×Ļוה לאהרן והנשיאים וכל בני ישראל האנשים כל א׊ר דבר ה' א×Ēו בהר סיני אחרי שבור הלוחו×Ē, ונ×Ēן ×ĸל פניו המסוה, חזר ו×Ļוה והקהילו אליו כל ה×ĸדה אנשים ונשים. וי×Ēכן שהיה זה ביום מחר×Ē ×¨×“×Ēו. ואמר לכולם ×ĸנין המשכן א׊ר × ×Ļטוה בו מ×Ēחלה קודם שבור הלוחו×Ē, כי כיון ׊נ×Ēר×Ļה להם הקב"ה ונ×Ēן לו הלוחו×Ē ×Š× ×™×•×Ē ×•×›×¨×Ē ×ĸמו ברי×Ē ×—×“×Š×” שילך השם בקרבם, הנה חזרו לקדמו×Ēם ולאהב×Ē ×›×œ×•×œ×•×Ēם, ובידו×ĸ ׊×Ēהיה שכינ×Ēו ב×Ēוכם כ×ĸנין ׊×Ļוהו ×Ēחלה, כמו ׊אמר (ל×ĸיל כה ח) ו×ĸשו לי מקדש ושכנ×Ēי ב×Ēוכם, ולכן ×Ļוה או×Ēם משה ×ĸ×Ēה בכל מה ׊נ×Ļטוה מ×Ēחלה".


והנה הרמב"ן כאן הוא לשיט×Ēו, שהמשכן הוא המשך מ×ĸמד הר סיני, שבו השרה שכינ×Ēו ב×Ēוכם, והמשכן בא כדי שהשרא×Ē ×”×Š×›×™× ×” ×Ē×Ēמיד ב×Ēוך ישראל. אלא שלאחר חטא ה×ĸגל הס×Ēלקה שכינה מהם, ולאחר שחזרו ב×Ēשובה ונ×Ēנו להם לוחו×Ē ×Š× ×™×•×Ē ×—×–×¨×” השכינה לשרו×Ē ×‘×Ēוכם, ולכן × ×Ļטוו כאן ×ĸל המשכן. ולפי זה נראה לבאר א×Ē ×”×Ļווי המחודש ×ĸל המשכן כאירו×ĸ המקביל למ×ĸמד הר סיני בכמה ×ĸנינים:

א. ויקהל משה - פירש הרמב"ן אנשים ונשים כפי שהיה במ×ĸמד הר סיני ׊נאמר:
"הקהילו אלי א×Ē ×›×œ קהלכם" "ויחן ׊ם ישראל נגד ההר"- כאיש אחד.
ב. × ×Ļטוו כאן ×ĸל השב×Ē, מפני שבשב×Ē × ×Ēנה ×Ēורה (ובין לאומרים בו' בסיון ני×Ēנה ×Ēורה, ובין לאומרים בז' בו, כולי ×ĸלמא לא פליגי שבשב×Ē × ×Ēנה ×Ēורה).וכנראה שבשביל לקבל ×Ēורה ×Ļריך שיהיה קודם שב×Ē, שמכח השב×Ē ×™×”×™×• מסוגלים לשמו×ĸ א×Ē ×”×Ēורה. וכן כאן כדי שיוכלו לכרו×Ē ×‘×¨×™×Ē ×—×“×Š×” ×ĸם ה' ×Ļריכים הדברים להאמר בשב×Ē, ולכן מ×Ļו×Ē ×”×Š×‘×Ē ×§×•×“×ž×Ē ×œ×Ļווי המשכן.

יש לה×Ēירא ממי שהזהיר ×ĸל המקדש
מובא בגמרא (×Ēלמוד בבלי מסכ×Ē ×™×‘×ž×•×Ē ×“×Ŗ ו ×ĸמוד א):
"ד×Ēניא: יכול יהא בנין בי×Ē ×”×ž×§×“×Š דוחה שב×Ē? ×Ē"ל: (ויקרא י"ט) א×Ē ×Š×‘×Ēו×Ēי ×Ēשמורו ומקדשי ×Ēיראו, כולכם חייבין בכבודי".


ולכאורה קשה וכי המקדש הוא ישו×Ē ×ĸ×Ļמי×Ē ×Š×—×™×™×‘×Ē ×‘×›×‘×•×“ השכינה, ׊×ĸליה יאמר "כולכם חייבים בכבודי"? (הא ניחא מה שמובא בגמרא ׊ם "׊א×Ēה ואביך חייבים בכבודי"), הדבר יובן ×ĸ"פ המובא ׊ם בגמרא בהמשך (מסכ×Ē ×™×‘×ž×•×Ē ×“×Ŗ ו ×ĸמוד א):
"לכד×Ēניא: יכול י×Ēיירא אדם ממקדש? ×Ēלמוד לומר: א×Ē ×Š×‘×Ēו×Ēי ×Ēשמורו וא×Ē ×ž×§×“×Š×™ ×Ēיראו, נאמרה שמירה בשב×Ē ×•× ××ž×¨×” מורא במקדש, מה שמירה האמורה בשב×Ē -לא משב×Ē ××Ēה מ×Ēיירא אלא ממי שהזהיר ×ĸל השב×Ē, את מורא האמורה במקדש - לא ממקדש א×Ēה מ×Ēיירא אלא ממי שהזהיר ×ĸל המקדש".


והנה כאן ה×Ēורה הזהירה שלא נט×ĸה לחשוב שיש קדושה ×ĸ×Ļמי×Ē ×‘×ž×§×“×Š, רק הקדושה נוב×ĸ×Ē ×ž×ž×™ ששיכן שמו בבי×Ē ×”×–×”. וכדי שלא נט×ĸה ט×ĸו×Ē ×–××Ē ×”×§×“×™× ×Ļווי השב×Ē ×œ×”×¨××•×Ē ×Š×’× המקדש הוא לא קדושה ×ĸ×Ļמי×Ē. (וכך מבואר בגמרא ׊ם שנחשב ל"מכשירי מ×Ļוה" ולפי פ׊ט ה×Ēוס' ׊ם, שהוא רק הכנה למ×Ļוה).

השב×Ē ×ž×›×¤×¨×Ē ×ĸל חטא ה×ĸגל ומכשירה להקמ×Ē ×”×ž×Š×›×Ÿ
כ×Ēב, ו×Ļריך לומר מפני שמשה זכה לקרון מפני שלקח א×Ē ×§×¨× ×™ ההוד של ישראל לאחר חטא ה×ĸגל כפי ׊נאמר "ומשה יקח א×Ē ×”××”×œ" וכ×Ēב ה×Ēוס' מלשון "בהילו נרו ×ĸלי ראשי", אבל בשב×Ē ×”×•× מחזיר להם א×Ē ×”×›×Ēרים, וכנראה משום שבשב×Ē × ×ž×—×œ להם ×ĸל חטא ה×ĸגל שהוא חטא ×ĸבודה זרה ונאמר "אשרי אנוש י×ĸשה זא×Ē... שומר שב×Ē ×ž×—×œ×œ×•" - אפי' ×ĸבר ×ĸל ×ĸבודה זרה כבדור אנוש ושמר שב×Ē × ×ž×—×œ לו. וממילא לאחר שב×Ē ×–×•×›×” ל×Ļווי ×ĸל המשכן.

להקהיל קהילו×Ē ×‘×Š×‘×Ē ×œ×œ×ž×•×“ ×Ēורה
מובא בילקוט ׊מ×ĸוני (×ĸל פר׊×Ē ×›×™-×Ē׊א רמז ×Ēח):
"ויקהל משה, רבו×Ēינו ב×ĸלי אגדה אומרים מ×Ēחל×Ē ×”×Ēורה ו×ĸד סופה אין בה פרשה ׊נאמר בראשה ויקהל אלא זא×Ē ×‘×œ×‘×“ אמר הקב"ה ×ĸשה לך קהלו×Ē ×’×“×•×œ×•×Ē ×•×“×¨×•×Š לפניהם ברבים הלכו×Ē ×Š×‘×Ē ×›×“×™ שילמדו ממך דורו×Ē ×”×‘××™× להקהיל קהלו×Ē ×‘×›×œ שב×Ē ×•×Š×‘×Ē ×•×œ×›× ×•×Ą בב×Ēי מדרשו×Ē ×œ×œ×ž×“ ולהורו×Ē ×œ×™×Š×¨××œ דברי ×Ēורה איסור והי×Ēר כדי שיהא שמי הגדול מ×Ēקלס בין בני, מכאן אמרו משה ×Ēקן להם לישראל שיהיו דורשין ב×ĸנינו של יום הלכו×Ē ×¤×Ą×— בפסח הלכו×Ē ×ĸ×Ļר×Ē ×‘×ĸ×Ļר×Ē ×”×œ×›×•×Ē ×”×—×’ בחג, אמר משה לישראל אם א×Ēם ×ĸושים כסדר הזה הקב"ה מ×ĸלה ×ĸליכם כאילו המלכ×Ēם או×Ēי ב×ĸולמי ׊נאמר וא×Ēם ×ĸדי נאם ה' ואני אל, וכן דוד הוא אומר בשר×Ēי ×Ļדק בקהל רב וכי מה בשורה היו ישראל ×Ļריכין בימי דוד והלא כל ימיו של דוד מ×ĸין דוגמא של משיח היה אלא פו×Ēח ודורש לפניהם דברי ×Ēורה שלא ׊מ×ĸ×Ēן אזן מ×ĸולם".


נראה שגם למסקנ×Ē ×”×’×ž×¨×, חדושי ה×Ēורה שדוד חדש היוב×ĸניני דיומא, אלא שלמד כי×Ļד להש×Ēי×Ē ××Ē ×”×ĸולם ×ĸל ה×Ļדק. ואמר ב×ĸנין זה "חדושים שלא ׊מ×ĸ×Ēן אוזן מ×ĸולם". נראה שהכוונה כאן לחדושיו הגדולים ב×ĸנין המקדש, שזה היה החדוש הגדול של דוד ׊מ×Ļא א×Ē ×”×ž×§×•× הנבחר למקדש, ×ĸ"פ המקורו×Ē ×”××ž×•×¨×•×Ē ×‘×Ēורה.

נמ×Ļא, שבזכו×Ē ×”×Š×‘×Ē ×–×›×• למקדש. ו×ĸל זה אמר הקב"ה לדוד "טוב יום בח×Ļרך ×ž××œ×Ŗ בחר×Ēי" שטוב יום אחד של דוד ב×ĸץק ה×Ēורה ×ž××œ×Ŗ קרבנו×Ē ×Š×œ שלמה, ו×Ļריך להבין כוונ×Ē ×”×ž××ž×¨ הזה, וכי הקב"ה אינו חפ×Ĩ בכך שדוד יבנה מקדש ו×ĸדית לו ×Ēורה ×ĸל קורבנו×Ē, אם כן מדו×ĸ מ×Ļוה ×ĸליהם? אלא שבלא ×Ēורה לא יהיה מקדש, ולכן ההקדמה של דוד בלמוד ×Ēורה בח×Ļרו×Ē ×”', היא הגורמ×Ē ×œ×ž×§×“×Š, ולכן למוד ה×Ēורה קודם למקדש במ×ĸלה.

סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il