ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
כראוי לתקופה שמוגדרת "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר" (דברים לא, יח. חולין קלט, ע"ב), נסביר, ברמזים נוספים, כיצד והיכן מסתתר דוד המלך במגילת אסתר - בתחפושת.
המספר שבע שולט שלטון ללא מצרים במגילת אסתר. החל ממספר המדינות שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה (א, א ועוד פעמיים). שבעת ימי המשתה בשושן: לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ (א, ה). בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי... שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (א, י). החֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים ... שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת" (א, יג-יד), שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ (ב, ט). השנה בה הגיעה אסתר אל אחשרוש וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ ... בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ (ב, טז). וכלה בסיכום מספר המשתאות במגילה - שבעה.
היין גם הוא תופס מקום נכבד מאוד במגילה, וכידוע, הגימטרייה של יין = שבעים.
שני מספרים אלה קשורים בטבורם לדוד המלך. נוכיח זאת בקיצור בכמה וכמה דרכים: דוד מוגדר הַשְּׁבִעִי (דבה"י א' ב, טו). היו לו שבע נשים ושם אשתו העיקרית בת שבע. דוד מלך בחברון שבע שנים, והוא חי שבעים שנה (שמו"ב ה, ד-ה). על פי המדרש הוא נולד ומת בשבת שהייתה גם שבועות, כלומר אחרי שבע פעמים שבע - ימי הספירה.
חז"ל בשם רבי חייא הגדול, תלמידו וחברו של רבי יהודה הנשיא, לימדונו:
"אמר רבי חייא כל המתיישב ביינו - יש בו דעת שבעים זקנים, יין ניתן בשבעים אותיות (כאמור לעיל), וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין יצא סוד" (עירובין סה ע"א).
לכאורה, אין לכך כל קשר למגילה או לפורים וגם לא לדוד המלך. בדיקה נוספת תביא אותנו לדיון נוסף שמחכים אותנו בגמרא בנושא:
"יהודה וחזקיה בני רבי חייא הוו יתבי בסעודתא קמי רבי (בניו של רבי חייא השתתפו בסעודת פורים בביתו של רבי), ולא הוו קא אמרי ולא מידי (בניו של רבי חייא שתקו ולא הוציאו מילה מפיהם, כנראה שזו הייתה דרכם להביע את מורת רוחם). אמר להו (רבי לאנשיו): אגברו חמרא אדרדקי, כי היכי דלימרו מילתא (תשקו את הצעירים יין, כדי שיפתחו את פיהם וידברו). כיון דאיבסום (אחרי ששתו יין ונתבסמו שהרי חייב אדם לבסומי בפוריא), פתחו (בני רבי חייא, יהודה וחזקיה, את פיהם) ואמרו: אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל, ואלו הן: ראש גולה שבבבל, ונשיא שבארץ ישראל, שנאמר... אמר להם (רבי לבניו של רבי חייא): בניי, קוצים אתם מטילין לי בעיניי? (למה אתם פוגעים בי ו"דוקרים אותי בעיניי", שהרי אתם טוענים שיש נבואה שההנהגה מבית דוד תכלה גם בארץ ישראל וגם בבבל). אמר לו רבי חייא: רבי, אל ירע בעיניך, יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין – יצא סוד". (סנהדרין לח ע"א).
לכאורה, אין לכך כל קשר למגילה או לפורים וגם לא לדוד המלך. בדיקה נוספת תביא אותנו לדיון נוסף שמחכים אותנו בגמרא בנושא:
"יהודה וחזקיה בני רבי חייא הוו יתבי בסעודתא קמי רבי (בניו של רבי חייא השתתפו בסעודת פורים בביתו של רבי), ולא הוו קא אמרי ולא מידי (בניו של רבי חייא שתקו ולא הוציאו מילה מפיהם, כנראה שזו הייתה דרכם להביע את מורת רוחם). אמר להו (רבי לאנשיו): אגברו חמרא אדרדקי, כי היכי דלימרו מילתא (תשקו את הצעירים יין, כדי שיפתחו את פיהם וידברו). כיון דאיבסום (אחרי ששתו יין ונתבסמו שהרי חייב אדם לבסומי בפוריא), פתחו (בני רבי חייא, יהודה וחזקיה, את פיהם) ואמרו: אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל, ואלו הן: ראש גולה שבבבל, ונשיא שבארץ ישראל, שנאמר... אמר להם (רבי לבניו של רבי חייא): בניי, קוצים אתם מטילין לי בעיניי? (למה אתם פוגעים בי ו"דוקרים אותי בעיניי", שהרי אתם טוענים שיש נבואה שההנהגה מבית דוד תכלה גם בארץ ישראל וגם בבבל). אמר לו רבי חייא: רבי, אל ירע בעיניך, יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין – יצא סוד". (סנהדרין לח ע"א).
קשה מאוד להבין מה פשר הסברו של רבי חייא, שהיה אמור להפיס את דעתו של רבי. נציע כי בניו של רבי חייא, שהיו צאצאים של שמעא - אחי דוד, הודו בדבריהם כשהיו מבוסמים, שמשיח הוא בן דוד ולא בן ישי.
רבי יהודה הנשיא היה צאצא של שפטיה בן אביטל אשת דוד, רבי חייא היה צאצא של שמעא אחי דוד וממילא היה צאצא רק של ישי (כתובות סב ע"ב).
כך הוכרעה המחלוקת בין דוד ואחיו בשאלה מי היה אמור להימשח על ידי שמואל (הסבר מפורט יופיע, בע"ה, בספרי 'צפנת שמואל, מלכות דוד' הנמצא בדפוס).
מכיוון שהשבת היא גם שבת החודש, נציין כי רק דוד המלך מופיע (פעמים) בברכת החודש! (עיינו גם ראש השנה כה ע"א וד"ל).
הבה נתפלל כי עצמאותה ובטחונה של מדינה ישראל יתחזקו בימים אלה,
וסופם של כל אויבנו יהיה כסופם של המן, בניו וכל תומכיהם צוררי היהודים.
ברכת חזק ואמץ לממשלת ישראל, לכל כוחות הביטחון,
ולשותפינו מארה"ב ובראשם נשיאם.
רפואה שלמה לפצועים, ונחמה משמים למשפחות הנופלים.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
הקשבה בזמן של פילוג
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
איך עושים קידוש?
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
