^ 1.) בעניין יחודא-עילאה ויחודא-תתאה שני פירושים בכללות: א) שהחילוק הוא עד כמה ובאיזה אופן נרגש הייחוד (אם זה רק מובן בשכל או גם מורגש; אם ההרגשה היא דבר נוסף על מציאותו או שהיא חודרת בכל מציאותו, וכיו"ב). ב) שהחילוק הוא בייחוד עצמו (והמבואר בפנים הוא לפי הפירוש השני).
^ 2.) ומה שכתוב "בכל יום תמיד" – עיין בלקו"ת פ' אחרי כו,א ובכ"מ, ואכ"מ.
^ 3.) כדאי להדגיש, שבנמשל מיתוסף עוד עניין שאינו קיים במשל: במשל של זריקת אבן – הפעולה היא מחוץ לכוח ואינה כלולה בו. גם בהמשל המראה - הדמות המשתקפת במראה אינה כלולה באדם אלא חוץ ממנו. אם-כן, הרי בדקות דדקות ניתוספה עוד מציאות. הגם שכל מציאות זו היא מה שהאדם מקרין – אף-על-פי-כן, בדקות דדקות היא עוד מציאות. ואילו בנמשל, שכל נברא כלול בדבר ה' שבורא ומקיים אותו (לא רק שהוא זקוק אליו אלא שהוא כלול בו) כמבואר באריכות בתניא שם, הרי אינם מציאות כלל, גם לא בדקות דדקות. וגם עכשיו הוא יתברך יחיד ומיוחד באותו אופן ממש שהיה קודם הבריאה.

^ 4.) ומובן, שהחשיבות של הפעולה לגבי כוח המעשה כשהוא מתעסק לעשות את הפעולה היא הרבה יותר מחשיבותה לגבי כוח המעשה עצמו (לפני שהוא פועל). זו דוגמה שגם ביחודא-תתאה יש כמה וכמה מדריגות.
^ 5.) ואף שגם פעולת החסד היא דווקא כשיש זולת שעמו הוא מתחסד – אף-על-פי-כן בנוגע לחסד אין אומרים "אין חסד בלי זולת", כי הצורך לזולת בנוגע לחסד הוא רק בנוגע לפעולת החסד, שצריך להיות זולת עם מי להתחסד בפועל, אבל עצם מידת החסד אפשרית גם בלי זולת. כי עניינה הוא – הציור והתואר של האדם עצמו. מה שאין כן מידת המלכות, כל עניין וגדר המלוכה הוא – שהוא מושל ושולט על זולתו.
^ 6.) בשער היחוד והאמונה פ"ז מבואר שיחודא-עילאה הוא שילוב אד' בהוי', ויחודא-תתאה הוא שילוב הוי' באד'. היינו, שבשני הייחודים קיימים שני השמות.
^ 7.) ולהעיר שמבחינה מסויימת הוא להפך: כאשר חכמים גדולים, שמכירים את מעלת המלך, בטלים לפניו, אין זה פלא כל-כך. עוצם השליטה והממשלה של המלך מתבטאת (מבחינה מסויימת) דווקא בזה שגם אנשים פחותים, שאין להם שום הכרה במעלת המלך, ובכל-זאת גם הם בטלים לפניו.
^ 8.) ולאידך, מבחינה מסויימת, כבודו יתברך הוא דווקא בזה שגם נבראים שפלים בטלים לפניו (בדוגמת מה שנתבאר בהערה הקודמת בנוגע למלך בשר ודם). וכמו שכתוב בפיוט "אשר אומץ תהילתך" (שאומרים ביום-הכיפורים) שדווקא מה שנבראים שפלים משבחים אותו - "היא (דווקא) כבודך".