ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
דוד המלך, הגדול והצדיק מכל מלכי יהודה וישראל, לא זכה לבנות את המקדש בירושלים רק מפני שהרג אנשים, גם אם הרג באופן מוצדק וחוקי. אי אפשר לבנות את בית השם על דמים. ראוי לציין ששלמה המלך, בנו של דוד ויורשו, שבנה את בית המקדש הראשון איננו מתואר בתנ"ך כאדם שלחם במלחמה כזאת או אחרת. השלטון שלו אמנם הוציא להורג פושעים ובוגדים, אך שלמה עצמו מעולם לא נחשב על ידי דורו או דורות מאוחרים יותר כאיש דמים.
בדברי חז"ל אף נמצא שמשה רבנו עצמו נענש על ידי הקב"ה מפני שהרג את נוגש העבדים המצרי, על אף שעשה זאת בצדק. משה שוהה כמעט שישים שנה בגלות, הרחק מאחיו במצרים, ככפרה על ההרג הזה. התורה מצווה אותנו להקים ערי מקלט שאליהן יגלו אנשים שהרגו, אפילו בשוגג. די לומר שהתורה מתנגדת לנטילת חיי אדם, גם אם היא בהחלט מתירה זאת כשיש צורך להציל יהודים או בנסיבות חריגות אחרות.
במהלך הגלות הארוכה של העם היהודי ידעה החברה היהודית אך מעט מקרי רצח בקרבה. פשעים אישיים אלימים היו עניין נדיר בארץ-ישראל כמעט בכל המאה שחלפה. היו, לצערנו, מקרי רצח פוליטיים, רציחות שנעשו ממניעים אידיאולוגיים, כמו של דהאן, ארלוזורוב ורבין, אך האוכלוסייה היהודית הכללית חשה בטוחה ולא חששה מרצח אקראי של ישראלים על ידי ישראלים. המצב הזה השתנה בעשור האחרון. העולם התחתון בישראל הלך והתחזק עם הזמן ונעשה אלים יותר ועשיר יותר. המלחמות הפנימיות בעולם התחתון הפכו פומביות ואכזריות יותר, מה שהביא לכך שאנשים חפים מפשע נפגעו כחלק מהנזק ההיקפי שגרמו המלחמות האלה. נראה שלמשטרה ולבתי המשפט אין כוח להתמודד עם הבעיה. כמעט שלא חולף יום שלא מדווח בו על רצח, ולרוב מזוויע ומזעזע, של ישראלים על ידי ישראלים. ילדים שקמים על הוריהם, שכנים על שכניהם, בעלים על נשותיהם ועוד - כולם חלק ממנת ההרג היומית. גם קטטות שיכורים בפאבים בלילות שבת מובילות לא פעם לרצח. ילדים מביאים סכינים לבית הספר, ובסופו של דבר, באופן בלתי נמנע כמעט, יש דקירות, וגם הפעם הרשויות אובדות עצות ואינן יודעות כיצד להתמודד עם הכיעור הזה ועם השפעותיו על החברה. נראה אולי שאין מגזר בחברה המגוונת מאוד שלנו שלא נגוע בבעיה הזאת.
לתמונה הקודרת הזאת אפשר להציע כמה פיתרונות קלים או מיידיים, אך ברור שחינוך לדרך-ארץ, לסובלנות ולוויכוחים לא אלימים הוא הפיתרון היחיד שיעזור לחברה שלנו בטווח הרחוק. בכל בית-ספר בישראל וגם בכל בית ומשפחה צריך להדגיש את הציווי "לא תרצח". העובדה שכמעט לא היתה פשיעה אישית אלימה בחברה היהודית בעבר התבססה על חינוך כזה שחזר והדגיש את הדברים שוב ושוב. הוא התבסס גם על חברה הומוגנית הרבה יותר מהחברה שיש בישראל היום. הניסיון המודע של הציונים הראשונים ליצור כאן "יהודי חדש" יצר אישיות הרבה יותר תוקפנית מזו של "היהודי הישן" שחי בגלות. אך במקביל לחיזוק הנחוץ, והראוי לכאורה, של הכוח הפיזי של היהודים, הופיעה גם שחיקה הדרגתית באיסור על אלימות ורצח. אם נוסיף לזה את העובדה שעולים רבים סובלים מקשיי קליטה, עולים שרבים מהם באו בלי שום רקע יהודי מארצות שבהן אלימות ורצח נפוצים מדי, לדאבון הלב, העניין רק יסתבך עוד יותר.
חכמי התלמוד הזהירו אותנו שיום קיבוץ הגלויות יהיה יום קשה מאד, ונראה שהאלימות ומקרי הרצח הפושים בחברה שלנו הם אחד הגורמים לקושי הזה בחברה שלנו. אנחנו צריכים לחזור בלי הרף על המנטרה "לא תרצח", עד שתחלחל לכל חלק ומגזר בחברה היהודית. בסופו של דבר, היא תשפיע לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
