- שבת ומועדים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
279
הנטייה הטבעית של בני האדם היא לחוש מנותקים מהמאורע הזה. זה משתמע מהשאלות שמוצגות מפי ארבעת הבנים בהגדה של ליל הסדר. שאלת היסוד שלהם היא בעצם "איזו רלוונטיות יש לאירוע הזה, שהתרחש מזמן, לחיים שלי?" זאת עדיין שאלת היסוד בכל החיים היהודיים בכל הדורות.
המספר העצום של היהודים שמנותקים לגמרי מאמונתם ומעמם, ממולדתם בישראל ומן הערכים והמצוות של התורה מעיד על עוצמת הספקות ועל מידת הקושי שמעלה השאלה הזאת. אם יציאת מצרים לא מדברת אליי, גם לשאר היהדות אין חשיבות בעיניי.
זאת בעצם האמירה שמגולמת בשאלה של הבן הרשע בהגדה. הוא אומר, למעשה, שלכל מצוות הפסח, כמו שאר המצוות ביהדות, אין שום משמעות בעיניו מפני שאין לו שום קשר ליציאת מצרים או להיסטוריה היהודית בכלל. הנתק הזה הוא שאחראי להתבוללות ההולכת וגוברת ולקשר המתרופף בהתמדה לעבר שלנו ולייעוד של העם היהודי.
התשובה של ההגדה לחוסר הרלוונטיות, לכאורה, של יציאת מצרים לעולמנו היום, 3,326 שנים אחרי המאורע, היא תשובה שקשה לנו להבין. אנחנו אומרים לבן הרשע שאילו הוא היה חי בתקופת יציאת מצרים, הוא לא היה נגאל אלא מת בשעבוד מצרים.
המדרש מספר שרוב בני ישראל במצרים לא ניצלו, מבחינת רוחנית או גופנית, ולא השתתפו ביציאת מצרים. יש כאן מסר ברור: הכחשת יציאת מצרים פירושה השמדה רוחנית כשמדובר ביהודי הפרטי. כדי להיות מסוגל להשיג חירות – חירות פנימית ומתמשכת – כיהודי, יש צורך להרגיש מחובר לעם היהודי ולעברו ולהתחייב לעתידו.
המצוה והמנהג הם אחת השיטות הבדוקות ליצור חיבור כזה. כל טעימה מהמצות מקרב אותי לעם שלי ולמשימה הנצחית שלו בציוויליזציה ובעולם. אחד הנכדים שלי אמר לי פעם בליל הסדר, כשהיה ילד קטן, "סבא, תאמר לכולם להיות בשקט. אני רוצה לשמוע מה המצות אומרות לי." בדרכו החכמה והילדותית הוא תמצת לכולנו את המסר של חג הפסח.
אנחנו צריכים להקשיב למה שהמצות אומרות לנו. אם נעשה זאת, נתחבר ליציאת מצרים ואיתה גם לכל ההיסטוריה של העם היהודי ושל היהדות עצמה. אם לא נקשיב למצות, נתנתק מהעבר שלנו, וכל היהדות תיראה לנו לא רלוונטית.
חג הפסח מלמד אותנו הרבה לקחים חשובים על החיים בכלל ועל החיים היהודיים בפרט. הוא מלמד אותנו שאנחנו עם מיוחד ולכן יש לנו חובה להתנהג באופן מיוחד. הוא מלמד אותנו שהעבר צריך לחיות תמיד בהווה ושהזיכרון הוא המפתח לחוכמה ולקיום. הוא מלמד אותנו לא להתייאש, לעולם ולקוות ולהאמין תמיד שתבוא ישועה וימים טובים יותר. הוא מלמד אותנו על כוחו של הפרט – אפילו של אדם אחד, כמו משה רבנו – לשנות את פני ההיסטוריה האנושית כולה.
חג הפסח מזכיר לנו את הסכנה הבלתי נמנעת כמעט של היהודים שלא לחוש יהודים ולהתרחק מהעם שלהם ומהייעוד האישי שלהם. הוא מכריז על שלטון הקב"ה בעולם ועל נוכחותה של ידו החזקה, כביכול, שמכוונת את בני האדם בכל ענייניהם. פעמים רבות ההכוונה הזאת היא כוח בלתי נראה, אך לעתים, כמו במקרה של יציאת מצרים, ואולי אפילו בימינו, בתקומה הנסית של העם היהודי אחרי האירועים האיומים של המאה החולפת, ההכוונה של יד האל בהיסטוריה גלויה יותר.
לחג הפסח ולמצוות שלו יש הרבה מה לומר לנו אם רק נהיה מוכנים להטות אוזן ולהבין את המסר. מספרים שהרב נחמן מברסלב אמר "כל צעד שאני עושה מקרב אותי לירושלים". אנחנו יכולים לומר גם שכל טעימה שאנו טועמים מהמצה מקרב אותנו לחוויה של יציאת מצרים ולגאולה הגדולה של עם ישראל שעוד מחכה לנו.

הזכרת ושאלת טל
מתוך העלון "קול צופייך"
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | פרשת קדושים תשס"ג
על יציאת מצרים שבכל דור ודור
שיעור לקראת פסח
הרב אליהו ברין | כד' אדר

למה אסור לאכול חמץ בפסח?
הרב שמואל אליהו | ניסן תשע"ו
הנשיא מר יצחק הרצוג בעקבות סבו
הרב דב בערל וויין | י"ז בניסן ה'תשפ"ב
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה עיקר הגאולה?
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלימוד המיוחד לחודש אייר
הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
עדי מסירה כרתי
הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
