ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
השאלה איך צריך לספור את העומר נדונה בתלמוד, והשיטה המקובלת לספירת הימים והשבועות היא תוצר של אותם דיונים בגמרא. עם זה, יתכן ששיטת הספירה שקיימת בהלכה ובמנהג ישראל היא יותר מעניין טכני.
ספירת ימים היא דבר אחד. ספירת שבועות היא עניין אחר. ספירת גם הימים וגם השבועות יחד היא עניין שלישי ונפרד. ספירת הימים בלבד פירושה שאנחנו איכשהו חיים רק בטווח הקצר, מיום ליום, בלי הרבה שאיפות, תכנון או חזון לעתיד.
ספירת השבועות, לעומת זאת, מסמלת השקפה לטווח הרחוק, הסתכלות על השלם ופחות על הפרטים, התרכזות בקביעת מטרות ובתקווה שנהיה מסוגלים לקבל לחיינו את השקט והשלווה שהשבת תמיד מביאה עמה.
ספירת הימים והשבועות גם יחד היא סמל למאמץ ולקושי לאזן את ההווה המיידי עם העתיד שעדיין רחוק ולארגן את חיינו, יחסינו, התנהגותנו ומעשינו בדרך שתענה על הצרכים של הכאן ועכשיו וגם על הצרכים של העתיד. זאת לא משימה קלה.
ספירת הימים ממקדת אותנו במטלות היומיומיות שלפנינו. התורה לא נועדה לאנשים חולמניים, מהורהרים מדאי או פאסיביים. מחבר תהילים אומר שיש צורך ש"יצא אדם לפועלו ולעבודתו עדי ערב". בעולם שלנו היום, שיש בו מקפיאים וחומרים משמרים, קשה לדמיין את החיים לפני אלפי שנים, כשאדם היה צריך לצאת בכל יום ולהרוויח את לחמו, פשוטו כמשמעו, להביא מזון למשפחתו.
לאמא שלי לא היה מקפיא בבית לפני שאני עזבתי את הבית. היא הלכה למכולת לקנות מצרכים בכל יום, וכל הארוחות שאכלנו היו טריות. אוכל קנוי וארוחות קפואות לא היו אז. אלה היו חיים של ספירת הימים. למרות זאת, בבית איכשהו תמיד היו מחשבות על העתיד שלא נפגעו מהקשיים של מטלות היומיום ומהשחיקה של חיי השגרה.
מבחינה גופנית אנחנו סופרים ימים. מבחינה נפשית ורוחנית אנחנו סופרים שבועות ושואפים להגשים את המטרות והיעדים שקבענו לנו מתוך ביטחון שנוכל להשיג אותם כך או אחרת. במחזור החיים של יהודי מסורתי, האיזון בין ספירת הימים וספירת השבועות תמיד היה עדין וחשוב.
יתכן מאד שהקשיים והאתגרים של חיי היומיום דווקא תורמים להשגת האיזון ההרמוני והפורה הזה. הכלל של חז"ל במסכת אבות "לפום צערא אגרא" (לפי הקושי והמאמץ, כך גם השכר), בוודאי מתייחס למאמצים וליכולת לאזן בין ספירת הימים לספירת השבועות בחיי המשפחה של כל אחד מאתנו.
בימינו, בעידן של סיפוקים מיידיים ונרקיסיזם, כשלמחר אין כמעט משמעות בעיני מנהיגינו ומחנכינו, אין ספק שספירת השבועות פחתה. שתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים, שימוש בסמים להנאה, מהירות המופרזת בכבישים ונהגים קלי הדעת שמסכנים את כל מי שנמצא בקרבתם מתוך אנוכיות - כל אלה תסמינים להיעדר חזון ותקווה למחר.
המנטרה האפיקורית המוכרת "אכול ושתה כי מחר נמות" חזקה מאוד בעולמנו. מה הפלא שדיכאון, זעם ותחושות של ייאוש מאפיינות כל כך את החברה שלנו? אין פיתרונות קלים לבעיות שלנו. אך אם יהיה לנו חזון, אידיאל, שבת שמחכים לה בסופו של שבוע קשה ומפרך, בוודאי נוכל להצית ניצוץ של חיים ותקווה לעתיד.
בספירת העומר, כאשר אנחנו מונים לקראת יום השנה לכתב הזכויות הלאומי שלנו, התורה מסיני, ודואגים שהחזון הזה יישאר חי במחשבות ובמעשים שלנו, הצורך להצית את הניצוץ הזה גדול שבעתיים. משום כך אנחנו סופרים את השבועות ולא רק את הימים. אנחנו מתמודדים עם ההווה כמיטב יכולתנו בלי לשכוח את החזון לעתיד, וזה באמת ובתמים הישג נכבד.
איך ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שמחה, צחוק ופורים - לצאת מהחוק אל הנס
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תהיו חמים!
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
שבועות מעין עולם הבא!
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
