ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
את המעשיות המובהקת של דרך פסיקתו יש למצוא כבר בדרך הלימוד שלו. הרב עמיחי, שזכה ללמוד עם הרב אליהו את הלכות שמיטה ויובל ברמב"ם, מספר כי תוך כדי לימוד החומר העיוני היה הרב אליהו מדקדק מאוד בדברי הרמב"ם ומנסה למצוא לדקדוקיו השלכות מעשיות. את עיקר המשקל היה מעניק לעיון במקורות הראשונים - ש"ס, ראשונים ושולחן ערוך. מבין האחרונים ידוע שנסמך בעיקר על החיד"א והבן איש חי. הרב אליהו נחשב גם כפוסק המרכזי של ההולכים בשיטתו של ה'בן איש חי', שהרב אליהו היה גם בן משפחה שלו. במצוות התלויות בארץ היה פוסק בעיקר לפי הרמב"ם, שהיה לדעתו ה'מרא דאתרא' בארץ ישראל בנושא זה, להוציא היכן שהמנהג בארץ היה שלא כרמב"ם. הוא הסתמך הרבה גם על הספר 'ארץ חיים' של ר' חיים סתהון, המביא את מנהגי ארץ ישראל.
בקיאות מיוחדת היתה לו בספרי החזון אי"ש, אליו היה מקורב עוד בחייו. למרות זאת, לגבי היתר מכירה דעתו היתה להיתר שלא כשיטת החזון אי"ש. אגב, פעמים רבות פסיקותיו של הרב אליהו התאימו לפסיקותיו של הרב קוק, ולא בגלל שהרגיש מחויבות אידיאולוגית אלא בגלל שכך הסיק בעיונו ההלכתי.
למרות שהרב אליהו כתב מאמרים ותשובות לא מעטים, דומה שלא זה היה עיקר מפעלו. מלבד פסיקה בע"פ הוא עמל על ניסוח פסקי הלכה שיתאימו לקהל הרחב. ידוע ביותר ספרו 'דרכי טהרה' על הלכות טהרת המשפחה, שהיה אחד החיבורים הראשונים שניסחו את ההלכות בצורה ברורה ושווה לכל נפש.
אחד הספרים הידועים המביאים את משנתו ההלכתית הוא דווקא הערות שכתב על קיצור שולחן ערוך של הרב שלמה גנצפריד. הרב שמואל זעפרני, יד ימינו של הרב במשך שנים רבות, אומר כי הסיבה שבחר דווקא בספר אשכנזי כדי לכתוב עליו את הערותיו המשלימות נובעת ממגמתו הכללית בפסיקותיו לאחד בין העדות. הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה, שהרב אליהו היה מתווה דרכו, אומר כי במיוחד "בעשרים-שלושים השנים האחרונות באה לידי ביטוי נטייתו לאחידות הפסיקה, כך שכל עוד לא היתה סיבה מיוחדת בגלל מנהג אבות עליו צריך לשמור (כמו קטניות בפסח), לא היה עושה הבדל בין המנהגים. בכל אופן הוא לא רצה לעשות מחילוקי המנהגים הללו דגל".
הרב זעפרני אומר כי בתחילה כתב את ספרו 'הלכות חגים' לספרדים בלבד, אולם רבנים אשכנזים (והיו לו גם תלמידים אשכנזים רבים) שיחרו לפתחו וביקשו שיכתוב גם את מנהגיהם בספר. הרב, שהיה בקי גם במנהגיהם, הוציא לבסוף ספר המיועד לבני כל העדות. רב אשכנזי ממקורביו מספר כי בפסח האחרון לפני שחלה הוא הגיע לביתו של הרב אליהו והצטרף למניין מצומצם שהתפלל בביתו של הרב, שהיו בו גם מקובלים כמו הרב יצחק בצרי. הרב הורה לחזן שלא יאריך בכוונות, ואחרי מנחה הוא האריך במיוחד בדברי תורה. הרב אליהו רמז שהוא מאריך כדי שיוכלו להתפלל ערבית במועד המאוחר יותר, כפי שנוהגים האשכנזים, כדי שהדבר יתאים למנהגו של הרב האשכנזי.
למרות הדעה הרווחת בציבור כי הרב אליהו היה מחמיר בפסיקותיו, מסתבר שהדברים אינם מדוייקים ולעיתים אף אינם נכונים. הרב עמיחי אומר כי בהלכות שבת היה נחשב כמחמיר אולם בענייני מראות הדמים בהלכות נידה (שהיה בקי בהם באופן מיוחד) היה דווקא מקל גדול. "אני חושב שהכוונה שלו לא היתה להחמיר אלא להיות אדם שלם, אדם מהודר. אם אפשר לצאת ידי כל השיטות בלי שיווצר הפסד - מדוע לא לעשות זאת?".
הרב אליהו נתן מקום גם לדעות חולקות עליו ואף ידע להשתמש בהן כשהיה בכך צורך. מספר הרב בורשטיין: "פעם אמרתי לו: 'הרב, מצבי טוב ממצבך, כי אני לא חייב לפסוק כמו הרב אליהו אבל הרב חייב לפסוק כמו הרב אליהו'. הוא ענה לי: 'כשאני רואה שיש צורך להתיר יותר מדעתי אני שולח לרבנים אחרים'. כל זה כשלא חשב שהדעה השניה נובעת מטעות".
משנתו של הרב אליהו היתה סדורה לו מאוד. הרב עמיחי מספר כיצד כשהיה נשאל אותה שאלה בהפרש של שלושים שנה, היה עונה בדיוק את אותה תשובה כשבצידה אותו סיפור. "מדהים לראות את הבהירות. ההלכות היו נראות כמונחות אצלו בקופסה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














