ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
א. המשך סוגיית מקרא או הנחה מעכבים בביכורים
רב ששת - הנחה מעכבת, וכר' ישמעאל. [ר' ישמעאל הזכיר בדרך אגב שלא ניתן ללמוד מביכורים למעשר, שלא ניתן לאוכלם לאחר חורבן ירושלים, כיון שבביכורים יש חומרא שצריך הנחה לפני המזבח. מכך שלא הזכיר גם 'מקרא' - לומדים שלא מעכב].
ב. פירוט הלימוד של ר' יוסי - לגבי אכילת מעשר שני, בכור וביכורים בזמן הזה
האם ניתן לאכול מעשר שני לאחר החורבן בירושלים (האם נחשב "לפני ה'")? רי"ש:
1. רצה ללמוד על ידי "בנין אב" מבכור וביכורים - שאי אפשר לאוכלם לאחר החורבן בירושלים.
דחייה - יש פירכא כי הם חמורים ממעשר בזה שלשניהם יש להם עבודות שקשורות למזבח.
2. היקש מבכור.
(שאלה - לכאורה הכל תלוי בקדושה, אז למה בבכור ברור לרי"ש שלא אוכלים, ורק במע"ש מתלבט? כי שם יש היקש בין הבשר לדם).
ג. הלאוים במעשר שני
יש שני לאוים עם מלקות - במשנתנו - אכילת מע"ש מחוץ לירושלים. במשנה הקודמת - אכילת מע"ש בטומאת האדם/המעשר (ואם יפדה - מותר, ומותר לפדות גם בירושלים). מקורות:
A. מקור לאיסור לאו בטומאה -
1. "ולא ביערתי ממנו בטמא" .
2. אדם טמא - "נפש אשר תיגע... ולא יאכל מן הקודשים".
מעשר טמא - "לא תוכל לאכול בשעריך" בטומאה (שלא כמו בכור בעל מום שמותר לאכול בטומאה (ששם גם נאמר בשעריך)).
B. פדיון מע"ש טמא - גם בתוך ירושלים. "כי לא תוכל שאתו" -
1. רב ביבי - כמו "ליטלו" - שהוא במרחק שצריך להרים את המעשר כדי להכניסו לירושלים (ואם רק הוא בפנים ופירותיו בחוץ: על הגב - נחשבים בפנים ("ממילואיך"), אך על מקל רחוק ממנו - תיקו (ורבינא בדף הבא - נחשב בפנים)).
2. ר"א - כמו "לאוכלו" - כי המעשר טמא (ואפילו בתוך ירושלים).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
