בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • בהר
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אשר ישעיהו בן רבקה

undefined
5 דק' קריאה
פרשת בהר, העוסקת בענין השמיטה והיובל, ונקראת בימי הספירה שהם הכנה לקבלת התורה, בחג השבועות זמן מתן תורתנו. ומסתמא יש שייכות לשמיטה אצל הר סיני. ויש לשאול מה ענין שמיטה אצל הר סיני?
והנה התורה כבר קשרה את שני הענינים הללו, כפי שנאמר בראש הפרשה "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר", ועל זה כתב רש"י (ויקרא פרק כה פסוק א):
"מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, כך שנויה בתורת כהנים".


ועדין יש לשאול, מדוע בחרה התורה דוקא את הדוגמא הזאת של שמיטה כדי ללמדנו את החדוש הזה, שכל המצוות פרטותיהם וכללותיהם מסיני?
מובא ברמב"ן:
"ולפי דעתי כי נכתבה כאן בסדר נכון, כי פירוש "בהר סיני" בעלותו שם לקבל לוחות שניות:
וביאור הענין, כי בתחילת ארבעים יום הראשונים של לוחות הראשונות כתב משה בספר הברית את כל דברי ה' ואת כל המשפטים הנאמרים שם ויזרוק דם הברית על העם (שמות כד ח), וכשחטאו בעגל ונשתברו הלוחות כאילו נתבטלה הברית ההיא אצל הקב"ה, וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות צוהו בברית חדשה שנאמר (שם לד י) הנה אנכי כורת ברית, והחזיר שם המצות החמורות שנאמרו בסדר ואלה המשפטים בברית הראשונה ואמר (שם פסוק כז) כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל...
ורצה הקב"ה להחמיר עליהם בברית הזאת השנית שתהיה עליהם באלות ובקללות, ושתהיה כראשונה על כל המצות הראשונות ועל כל המשפטים כמו שנאמר בברית הראשונה (שם כד ג) את כל דברי ה' ואת כל המשפטים, ולפיכך אמר בכאן בסוף התוכחות (להלן כו מו) אלה החקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה, הוא רומז אל כל המצות והמשפטים שנאמרו בברית הראשונה בסדר ואלה המשפטים שהיו כולן בברית הזאת...
והנה בספר הברית הראשון נאמרה השביעית בכלל כמו שהזכרתי, שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה וכו', ועתה בברית הזאת השנית נאמרה בפרטיה ודקדוקיה ועונשיה".


היינו, שמצוות השמיטה קשורה למתן תורה יותר מכל המצוות, ולכן נאמרה בפרשת משפטים שנאמרה בהר סיני, ולכן חזר על מצווה זו לאחר שנתן להם לוחות שניות, וכרת עמם ברית חדשה.

ויש לעיין בעומק המצווה הזאת והקשר שלה לסיני.
מובא במדרש (ויקרא רבה פרשה א):
"(תהלים קג) גבורי כח עושי דברו, במה הכתוב מדבר? א"ר יצחק: בשומרי שביעית הכתוב מדבר, בנוהג שבעולם אדם עושה מצוה ליום א' לשבת אחת לחודש א' שמא לשאר ימות השנה, ודין חמי חקליה ביירה כרמיה ביירה ויהבי ארנונא ושתיק, יש לך גבור גדול מזה?! וא"ת אינו מדבר בשומרי שביעית נאמר כאן עושי דברו ונאמר להלן (דברים טו) וזה דבר השמיטה מה דבר שנאמר להלן בשומרי שביעית הכתוב מדבר אף דבר האמור כאן בשומרי שביעית הכתוב מדבר.
עושי דברו, רבי הונא בשם ר' אחא אמר: בישראל שעמדו לפני הר סיני הכתוב מדבר, שהקדימו עשייה לשמיעה, ואמרו (שמות כד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, לשמוע בקול דברו".


שתי דרשות נאמרו על אותו פסוק "עושי דברו לשמוע בקול דברו", א. בענין שומרי שביעית, ב. ובענין מקבלי תורה בסיני. על שניהם נאמר גבורי כח, ועליהם נאמר שהם כמלאכים, כפי שנאמר בתחילת הפסוק "ברכו ה' מלאכיו".
ואמרו עוד בגמרא (שבת דף פח עמוד א):
"אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו? דכתיב (תהלים קג) ברכו ה' מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו, ברישא עשי, והדר לשמע. אמר רבי חמא ברבי חנינא: מאי דכתיב (שיר השירים ב) "כתפוח בעצי היער" למה נמשלו ישראל לתפוח - לומר לך: מה תפוח זה פריו קודם לעליו, אף ישראל - הקדימו נעשה לנשמע".


נראה לומר, שהצד השווה בשניהם, שהם מקבלים על עצמם דבר שאינו מקובל על פי כללי ההיגיון, אין בו טעם ודעת, רק מתוך אמונה צרופה בבורא עולם, שרוצה בטובת ברואיו. כך קבלו תורה בלא שידעו מה כתוב בה, וכך שמטו שדותיהם מתוך בטחון בקב"ה שידאג לפרנסתם, לשון המדרש שרואה שדהו הפקר "ושותק", מלמדת על קבלת הדברים בשתיקה ומתוך שויון נפש, המורה על בטחון מוחלט בקב"ה.

ובזכות שקבלו את התורה מתוך אמונה שכזאת, שהקדימו נעשה לנשמע, זכו שנתנה להם, והשיגו את טעמיה וטוב לקחה, שכן שני כתרים נתנו להם, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע, המרמזים לקיום הדברים ולהבנתם.

להלן נביא דוגמא לכך מקבלת התורה של רבא, ומישוב הארץ של ר' זירא.

מובא בגמרא שם:
"ההוא מינא דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא, ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעא, וקא מייץ בהו, וקא מבען אצבעתיה דמא, אמר ליה: עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, אכתי בפחזותייכו קיימיתו! ברישא איבעיא לכו למשמע, אי מציתו - קבליתו, ואי לא - לא קבליתו. - אמר ליה: אנן דסגינן בשלימותא - כתיב בן (משלי יא) "תמת ישרים תנחם" הנך אינשי דסגן בעלילותא - כתיב בהו (משלי יא) "וסלף בוגדים ישדם".

מעשה זה מראה לנו בעליל הבדלי גישות לתורה, והשפעתן על לומדיה. אותו מין שלא קבל התמסרות כזאת לתורה, בחינת נעשה ונשמע, לא זכה להאמין ולקבל תורה שבעל פה, וכפר בה. לעומתו רבא שהתמסר לתורה בכל לבו, לא הרגיש שהוא מפסיד משהו מזה, אדרבה חביבין עליו דברי תורה, לכן זכה להשיג תורה שבעל פה, וזהו תומת ישרים תנחם.

כמו כן מובא בגמרא כתובות דף קיב עמוד א, בענין ישוב הארץ:
"רבי זירא כי הוה סליק לא"י, לא אשכח מברא למעבר, נקט במצרא וקעבר. אמר ליה ההוא צדוקי: עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, אכתי בפזיזותייכו קיימיתו! אמר ליה: דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה, אנא מי יימר דזכינא לה!".

וכיון שר' זירא מסר נפשו על ישוב ארץ ישראל, זכה להתישב בה.

שפת אמת על שמיטה ויובל
מובא בשפת אמת פרשת בהר (שנת תרמ"ג):
"ענין שמיטין ויובלות להר סיני, ע"פ המדרש: "גבורי כח עושי דברו, בשומרי שביעית הכתוב מדבר...", והשכר לשמוע בקול דברו הוא היובל. כי השמיטה היא זכר ליציאת מצרים והיובל זכר לקבלת תורה.
והנה כתיב: עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. וכתב על זה בזוהר הקדוש, שצריך איש ישראל לעבוד להבורא יתברך בבחינת עבד ובן...".


רצונו לומר, שישראל אמרו בסיני "נעשה ונשמע", ובזה קבלו על עצמם לעבוד את ה' בחינת עבד ובחינת בן. והראשון מביא את השני, היינו שע"י שהוא מקיים "נעשה" להיות "עושי דברו", שעובד את ה' בבחינת עבד, זוכה ל"נשמע", להשיג את רצונו יתברך, ו"לשמוע בקול דברו", הקול הוא שורש הדבור, ולשמוע את הקול היינו להשיג את שורשי המצוות. והנה בפרשה זו נאמר כמה פעמים (ויקרא פרק כה) "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה' אלקיכם". וזה מתאים לקיום השמיטה, שקיומה הוא בבחינת עבד "עושי דברו", אולם ביובל נאמר (ויקרא פרק כה) "וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו". היינו בחינת החירות כבן היודע מה רצון אביו. ואין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. וביובל נאמר (ויקרא פרק כה) "והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם". השופר משמיע קול פשוט שהוא שורש הדבור, וזהו קיום ה"לשמוע לקול דברו".

ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב אליעזר מלמד
    הרב אליעזר מלמד
  • הרב יוסף צבי רימון
    הרב יוסף צבי רימון
  • הרב ינון גרוסברג
    הרב ינון גרוסברג
  • הרב חיים אביהוא שוורץ
    הרב חיים אביהוא שוורץ
  • הרב ש. יוסף וייצן
    הרב ש. יוסף וייצן
  • הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
    הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
  • הרב חגי לונדין
    הרב חגי לונדין
  • הרב חיים כץ
    הרב חיים כץ
  • הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
    הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
    undefined
    אחרי לידה

    אחרי לידה

    חוברת הכנה לקראת לידה

    א) הלכות שבת הנוגעות לימים שלאחר הלידה, ב) דיני אישה מיניקת, ג) היטהרות לאחר לידה, ד) דיכאון אחרי לידה , ה) ברית מילה, ו) ברכת הגומל, ז) המתנה בין לידות, ח) תפילה במניין בימים שאחר הלידה, ט) תורה ותפילה עם גידול הילדים,

    הרב עודד מילר | תמוז תשפ
    undefined
    חבלי משיח

    דוד ובת שבע - הספור שלא שמעתם

    הרמב"ם סבור שאוריה החתי היה גוי; וממילא ה"נשואים" שלו עם בת שבע היו אסורים וחסרי תוקף. צריך להבין את כל השתלשלות העניינים סביב הפרשיה באופן אחר; ויש לכך סימוכין בכתוב ובמדרש.

    הרב מרדכי הוכמן | אב תש"ע
    undefined
    עקב

    מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

    הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
    undefined
    אמונת עיתך

    מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א

    באדיבות מכון התורה והארץ

    הלכות טבילה מאת מכון פוע"ה. כותבי המאמר הרב גבריאל גולדמן והרב מנחם בורשטין.

    רבנים שונים | תשע"ד
    undefined
    אור חדש

    האומנם סבר הראי"ה שרמברנדט חזה ב'מראות אלוקים'?!

    גליון מס' 13

    גליון מס' 13

    הרב פרופ' נריה גוטל | כסלו - טבת תשע"א
    undefined
    נושאים שונים

    הלכות ייחוד

    מהו ייחוד? , מקור האיסור, טעם האיסור, טעם האיסור, מה דעתכם? האם יש בעיה בקשר שכזה?, חומרת המעשה, גיל המתייחדים, מקום הייחוד ,מספר המתייחדים, מצבים מצויים: במקום העבודה, בתנועת נוער, מאורסים.

    הרב יוני לביא | אלול תשס"ח
    undefined
    בהעלותך

    עד שתהא השלהבת עולה מאליה

    הדלקת המנורה בבית המקדש נראית עניין פשוט לכאורה, חד וחלק. לא צריך הרבה מיומנות או הכשרה כדי להדליק את המנורה, כך נדמה. אך הדגש שהתורה שמה על הפעולה הזאת בפרשת השבוע מלמד אותנו שיש כאן משמעות עמוקה יותר מאותה מפעולת חולין פשוטה.

    הרב דב בערל וויין | סיון תשס"ח
    undefined
    דיני כשרות

    הלכות טבילת כלים

    א - טבילת כלים שנקנו מגוי , ב - המקווה, ג - הטבילה , ד - ברכת הטבילה , ה - אילו כלים צריכים טבילה , ו - דין האוכל שהונח בכלים שלא הוטבלו , ז - כלים במסעדה , ח - אורח , ט - כלים חשמליים.

    הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
    undefined
    בהעלותך

    בהעלותך את הנרות

    מתוך 'קול צופייך' גיליון 403

    חז"ל אומרים שהמנורה היתה מורידה שפע של חכמה, ושפע של בינה ותורה לעם ישראל. ואמר הקב"ה לאהרון הכהן: כשאתה מדליק את המנורה אתה מוריד שפע חכמה, שפע טהרה, לעם ישראל וזו החשיבות והמעלה.

    הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | סיוון תשס"ז
    undefined
    שאר תפילות היום

    זמני תפילת ערבית

    תחילת זמן קריאת שמע מצאת הכוכבים, מחלוקות הראשונים ומה שתיקנו חז"ל; המחלוקת בעניין תחילת זמן תפילה וכמו מי ראוי לנהוג; כיצד ניתן להקל כדי לא לפזר את המניין; עד איזו שעה ניתן להתפלל ערבית לפי גזירות חז"ל ומתי ניתן להקל?

    הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
    undefined
    הלכות צומח ובעלי חיים

    הלכות שילוח הקן

    גדרי מצוות שילוח הקן; ביאור טעמי המצוות בכלל ומצווה זו בפרט; האם יש חובה לקחת את הביצים? דעת הפוסקים ודעת המקובלים; דברים שחובה לדעת לפני קיום המצווה; כיצד משלחים ודין הברכה.

    הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
    undefined
    בהעלותך

    רעיונות לפרשת בהעלותך

    דמוקרטיה במדבר. העם כמתאוננים. ויסעו ויחנו - על פי ה'. אויבי ישראל ואויבי ה'.

    הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו - תש"ס
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il