ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גרשון יוסף בן משה צבי
א. מהמשנה (טז.) - אין בונים עם הגוים בסילקא, גרדום, איצטדיון ובימה
1. בסילקאות - מבנה גדול, ורבא פירט יש שלושה סוגים: מרחצאות ואוצרות (שמותר) ומלכים (שאסור כשמוציאים שם להורג).
2. גרדום - בית משפט לדיני נפשות, אצטדיא - שמשסים בע"ח בבני אדם, בימה - מקום גבוה להריגת אנשים בדחיפה.
מכאן נדבר באופן כללי על התרחקות, חומרה, ותשובה בהקשר של מינות וזנות.
ב. סיפורו של ר"א שנתפס בידי המלכות
A. (כיוון שדיברנו על הגרדום) - כשנתפס ר' אליעזר למינות (ע"י הגויים, על כך שעסק בתורה (ראב"ד)), והעלוהו לגרדום, אמר להגמון שדן אותו "נאמן עלי הדיין", והתכוון לה', אך ההגמון חשב שהתכוון אליו, ופטרו.
B. ר"א התעצב על מה הגיע לו זה, ובעזרת ר"ע נזכר ששאלו מין שאלה ונהנה מתשובתו.
שאלת המין - האם מותר להביא אתנן זונה כדי לבנות בית כיסא לכה"ג? המין דרש את הפסוק "כי מאתנן קיבצה ועד אתנן זונה ישוב" שמותר, ור"א נהנה מהדרשה. [ומה חז"ל דורשים? שהזונה בהתחלה מקבלת כסף, אך בהמשך - היא עצמה תשלם בשביל שיבואו אליה (משל לעמ"י)].
חטאו של ר"א - "הרחק מעליך דרכך" - להתרחק מהמינות.
ג. הרחקה מפתח זונה ומעריות
A. מחלוקת לגבי "אל תקרב אל פתח ביתה" - י"א - הרשות , וי"א - זונה [רב חסדא - ד' אמות].
רבי פדת - לא אסרה תורה אלא קירבה של גילוי עריות (רש"י - חולק וסובר שלא צריך ריחוק, תוס' - רק חולק וסובר שאי אפשר ללמוד מהפסוק הנ"ל).
B. עולא - מצד אחד בעצמו היה מנשק את אחותיו על היד/בית החזה כשנפרדו, מצד שני - אסר אפילו קירבה סתם לאישה אסורה (כמו שאומרים לנזיר - סוב סוב ולכרמא אל תקרב).
ד. חוזרים לנושא של מינות (ע"ז) (ובהמשך לזנות)
A. דרשת "לעלוקה שתי בנות הב הב"
מר עוקבא - עלוקה - גיהינום, שתי בנות - המינות והרשות, שבעוה"ז היו צועקות "הב הב". וכעת צועקות מהגיהנום מייסורים או שהגיהנום צועק וקורא להן.
B. "כל באיה לא ישובון (בתשובה) ולא ישיגו אורחות חיים (בהוא אמינא - עוה"ב)" -
קשה - ברור שאם לא שבו בתשובה לא יזכו לעוה"ב?
תשובה - הכוונה שיהיה להם קשה לשוב, וגם אם כן יצליחו, יקצרו ימיהם בעוה"ז (רש"י - מתוך הקושי של כפיית יצרם, מהרש"א - כדי שלא יחזרו לחטוא).
דיונים על זה:
1. האישה שבאה לרב חסדא
אישה, שהעבירה הקלה שלה היתה שילדה מבנה בן, באה לרב חסדא לעשות תשובה, ורב חסדא אמר להכין תכריכים (שתמות אחרי תשובתה).
גרסא 1 - לא מתה. וזה קשה - הרי מסתמא גם עבדה ע"ז (מינות). תירוץ - לא עשתה תשובה שלימה.
גרסא 2 - מתה. וזה קושיא - הרי אמרנו שזה רק על מינות (והיא חטאה בעריות)? תשובה - מסתמא גם עבדה ע"ז.
2. (רבי) אלעזר בן דורדיא
בא על כל הזונות שבעולם, וכשעשה תשובה מת מיד. תשובה - שם היה קשור במיוחד לחטא, שהיה לו קשה לפרוש כמו ממינות (לרש"י) או חשש שיחזור לסורו (למהרש"א).
C. מה עדיף - הרחקה ממינות או מזנות?
ר' חנינא ור' יונתן היו ציכים לבחור בין שביל שליד ע"ז לשביל שליד בית זונות, והלכו בשני כדי להתגבר על יצרם ולקבל שכר, והתורה היא זו ששמרה עליהם (תבונה (התורה) תנצרכה (ותשמור אותך מהזימה)).
ה. ר"א בן פרטא ור' חנינא בן תרדיון שנתפסו למלכות
A. המפגש ביניהם
ר"ח לר"א - למרות שנתפסת על חמישה עבירות של הרומאים ואני על אחד, אתה תחיה ואני לא, כי עסקת גם בגמ"ח. [האם ר"ח לא עסק בגמ"ח? והרי: 1. מובר כדוגמא לגבאי צדקה אמין? רק הובא כדוגמא לאדם אמין. 2. היה לו ארנק של צדקה (שהרי סיפר שנתן מכספו לצדקה בטעות ולא מארנק הצדקה)? לא נתן מספיק לפי מצבו ודרגתו].
B. ר"א בן פרטא
חמש טענות של הרומאים כלפיו:
1-2. למה למדת תורה ולמה גנבת? תשובה: הרי לא ניתן גם ללמוד (ספרא) וגם להיות ליסטים (סייפא), אלא העד שיקר על שני הדברים.
3. למה סמכו אותך (הרי קוראים לך "רבי")? אני רק רבי של תרסיים (אורגים).
4. למה לא באת לבית אבידן (מקום בו דנו על חוקי הע"ז (ר"ח ותוס'))? אני זקו ופחדתי להירמס.
5. למה שחררת את עבדך הכנעני (לפי חוקי ישראל)? לא היו דברים מעולם. [ומי שניסה להעיד נגדו – אליהו העיף אותו למרחק ארבע מאות פרסה].
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













