ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
א. המשך איסור "לא תחנם" - איסור מכירת שדות ובתים בא"י לגויים
A. עקרונות בגזירות חז"ל כדי להרחיק מ"לא תחנם"
1. החמירו בשדות יותר מבתים (כי גם מפקיע ממעשרות).
2. לא גוזרים גזירה על גזירה.
3. סוריא - כיבוש יחיד, ויש מחלוקת תנאים האם היא כארץ ישראל או לא (גם אם לא - חז"ל החמירו בה יותר מחו"ל).
B. הדעות במשנה - מתי הרחיבו במקום (סוריא, חו"ל) ובפעולה (גם השכרה).
1. ארץ ישראל - למכור ודאי אסור מהתורה. להשכיר: ר"מ - אסור גם בבתים, רי"ס - רק בשדות.
2. חו"ל - מהתורה הכל מותר. מדרבנן - רי"ס - לא גזרו, ר"מ - גזרו על מכירת שדות.
3. סוריא - רי"ס - חז"ל אסרו רק מכירת שדות. ר"מ - מכירת בתים, ומכירת והשכרת שדות.
קושי בדעת ר"מ - אם מכירה בסוריא זה גזירה, איך אסרו גם השכרה (גזירה לגזירה)?
תשובה - ר"מ סובר שכיבוש יחיד שמיה כיבוש, ומכירה אסורה בסוריא מהתורה, וחז"ל גזרו עלך השכרת שדות.
C. [שלוש הערות: 1. הלכה כרי"ס. 2. אסור ליצור שכונה (שלושה בתים. אסור רק ישירות) .3. משנתנו סתמא בהמשך כר"מ].
ב. איסור מראית עין של עבודת גוי במרחץ של יהודי
A. אסור להשכיר מרחץ לגוי משום מראית עין (יחשבו שהיהודי שוכר את הגוי).
דיוקים:
1. לכותי מותר בית מרחץ - כי לא עובד בשבת (ובחוה"מ מותר).
2. לגוי מותר להשכיר שדה - כי יחשבו שהוא אריס.
ברייתא של רשב"א - גוי בשדה מותר, אך כותי אסור. הסבר - "אריסות" זה לא סיבה להתיר, אלא ההסבר הוא - הגוי יציית ולא יעבוד בשבת וחוה"מ, והכותי לא יציית ויעבוד בחוה"מ (ואסור גם מצד "לפני עיוור").
עוד מצב בו גוי עובד בשביל יהודי בשבת:
B. - שותפים - גוי ויהודי , שהגוי עובד בשבת והיהודי ביום ראשון
a. ברייתא -
מותר - אם התנו מראש שהשבת של הגוי ויום ראשון של היהודי.
אסור - כשאמרו זאת רק אח"כ או בשעת חלוקת הפירות, כי אז נחשב שהגוי עובד בשביל חלקו של היהודי והיהודי מחזיר לו.
לא אמרו כלום - נשאר בספק.
b. סיפור - רבא התיר לשותפים:
1. גרסא אחת - שחילקו ביניהם את שבת וראשון, ורבא התיר, ורבינא הקשה מהברייתא, אך התברר בדיעבד שרבא צדק כי התנו מראש.
2. גרסא שנייה (רב גביהה) - שחילקו ביניהם שנות ערלה והשנים שאח"כ, ורבינא חיזק זאת מהברייתא (ששם כשהתנו מראש מותר, אפילו שיש רווח עקיף ליהודי).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
