ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כה: 3- עד כז. שליש עליון)
חלק א – המשך שמנים להדלקת נרות
א. רשב"א - לא מדליקים בצרי (שרף עצי הקטף, שמן אפרסמון)
- אביי – עף (סכנה) (ובברייתא בהמשך גם לא בנפט לבן מאותה סיבה)
- רבה – מוסיף שריחו טוב ושמא יקח ממנו.
- בהמשך מובאת כל הברייתא (אמצע עמוד א) כיון שאינו פרי אלא שרף (יוצא מן העץ), וכן רי"ש ורי"ש בן ברוקה – שכל היוצא מן העץ לא מדליקים בו אלא מו הפרי.
עוד דעות:
ר' טרפון – רק שמן זית,
ר' יוחנן בן נורי – כל השמנים! ואפילו נפט, שמן דגים, עטרן אפילו שבא מזפט), וכן ר' שמעון שזורי (שמן פקועות, נפט).
חלב - במשנה - חכמים – לא, נחום המדי – במבושל כן.
בברייתא – סומכוס – חלב לא, שמן דגים כן (וההבדל בינו לחכמים זה שאחד מהם מתיר אם מערבבים קצת שמן דגים בחלב, ואחד אוסר ומתיר שמן דגים רק בתערובת).
אגב זה (כו. 3+):
- סיפור ההתנקשות של החמות בכלה על ידי השמן.
- נבוזראדן השאיר כורמים (מלקטי אפרסמון) ויוגבים (סוחטי חלזונות).
ב. שמן טבל טמא (כו. רבע)
רואים את הטבל כערבוב של תרומה עם חולין, ממילא -
לישראל ודאי אסור להנות ממנו (תרומה),
לכהן אסור כי נתונים לו רק משעת הרמה (לומדים מהיקש מתרומה טהורה – "משמרת תרומותי").
חלק ב – טומאת בגדים
(מובא אגב "כל היוצא מן העץ")
הקדמה
- יש שתי טומאות בבגד – נגעים וטומאה מבחוץ (למשל שרץ).
בנגעים יש חומרא שנטמא כבר בחוטים (שתי וערב), בשרץ יש חומרא שנטמא בכעדשה.
מבחינת הגודל וסוג הבגד – אין הבדל. - בטומאות שנוגעות בבגד אין פרוט לגבי סוג הבגד, אלא כתוב – "או בגד או עור" וכד'.
בטומאת צרעת הבגד כתוב (ויקרא יג) -
מז והַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת: בְּבֶגֶד צֶמֶר, אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים.
מח אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב, לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר; אוֹ בְעוֹר, אוֹ בְּכָל-מְלֶאכֶת עוֹר...
נט זֹאת תּוֹרַת נֶגַע-צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים, אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב, אוֹ, כָּל-כְּלִי-עוֹר--לְטַהֲרוֹ, אוֹ לְטַמְּאוֹ.
א. האם בגד גדול משאר המינים נטמא?
בבגד קטן – לפי כולם רק צמר ופשתים (גדול – פשט +קל וחומר, קטן – "והבגד" – לרבות קטן).
בבגד גדול -
אביי – כנ"ל,
רבא – רי"ש – צמר ופשתים, רשב"א – שאר מינים ("או בבגד" לרבות)
נפרט יותר בטבלה:
|
| רשב"א | רי"ש | מקורות |
| שרצים | ||
| בגד גדול | בגד קטן |
|
| ||||
| אביי | דווקא צמר ופשתים, | פשט + קל וחומר משתי או ערב (וכיון שמיועדים גם לעשירים, לומדים גדול שמיועד גם לעשירים) | "והבגד" – לרבות קטן | קשה: | או בבגד – לרבות שלומדים מכאן לשרצים. | ||
| רבא | 1 | בקטן – צמר ופשתים | דווקא צמר ופשתים, |
| "או בבגד" – לרבות גדול בשאר מינים. |
| בניין אב מנגעים (לא צריך לימוד). |
| 2 | בקטן – צמר ופשתים בגדול – כל המינים | נראה מחר. |
|
|
| ||
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
