ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עמנואל בן נתנאל
מזכירים את הגשמים בכל מקום בעולם בברכת "משיב הרוח ומוריד הגשם", החל משמיני עצרת (תענית א, א). אך לגבי הזמן בו מתחילים לשאול את הגשמים, באמירת "ברכנו" ו"טל ומטר לברכה": "אומר רבן גמליאל : בשבעה בו (=במרחשוון). חמשה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת"
( תענית א, ג).
( תענית א, ג).
בחוץ לארץ, זמן שאילת גשמים הוא ששים יום מתקופת תשרי: "תניא, חנניה אומר: ובגולה עד ששים בתקופה. אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל: הלכה כחנניה" (תענית י, א). לוח השנה מחולק לארבע תקופות. התקופה נקבעה על פי זוית השמש כלפי כדור הארץ. תקופת תשרי מתחילה ב- 23.9 ולאחר ששים יום מתקופת תשרי ב- 22.11 מתחילים בחו"ל לשאול גשמים. הגולה הנזכרת כאן היא בבל, ובכל מקום בעולם חוץ לארץ ישראל, שואלים ביום ששים מתקופת תשרי. הרא"ש בתשובה (כלל ד, י) טוען שבכל מקום בעולם יש לשאול גשמים לפי האקלים במקום, ולא על פי האקלים של בבל, אך הוא עצמו הודה שדבריו לא התקבלו בפסיקת ההלכה. באותם מקומות בחו"ל בהם החורף בזמן הקיץ בארץ ישראל, ישאלו גשמים בברכת שומע תפילה, כמו שכל אדם יכול לבקש צרכיו בשומע תפילה. כך השיב רבי לאנשי נינוה ששאלוהו מתי עליהם לשאול גשמים: "כיחידים דמיתו, ובשומע תפלה" (תענית יד, ב).
הרמב"ם (הל' תפילה ב, טז) פסק:
"משבעה ימים במרחשון שואלין את הגשמים בברכת שנים כל זמן שמזכיר הגשם. במה דברים אמורים? בארץ ישראל. אבל בשנער ובסוריא ובמצרים ובמקומות הסמוכות לאלו והדומין להן, שואלין את הגשמים ביום ששים אחר תקופת תשרי".
מדברי הרמב"ם עולה שרק בבבל ובארצות הסמוכות לארץ ישראל ובבל שואלים גשמים ביום ששים לתקופה. אך במקומות רחוקים יותר יש לשאול על פי האקלים המתאים. כך כותב הרמב"ם בפירוש המשנה (תענית א, ג): "וכל זה בארץ ישראל וכל שהוא דומה לה. וכן כל מה שייאמר הלאה בזמני התעניות אינו אלא בארץ ישראל וכל מקום שאוירו קרוב לאוירה, אבל בשאר הארצות הרי תהיה השאלה בזמן הראוי לגשמים באותו המקום והרי אותו הזמן כאלו הוא שבעה במרחשון". ובכל זאת ההלכה המקובלת היא שבכל מקום בגלות שואלים גשמים ביום ששים לתקופה.
מחוץ לארץ ישראל כמו בבבל
ויש להבין מדוע הכל מזכירים גשמים בברכת השנים באותו התאריך, ואלו בשאילת הגשמים כל העולם למעט בארץ ישראל, נגרר אחר האקלים של בבל?
מרן הרב זצ"ל (שו"ת אורח משפט אורח חיים סימן כד) נשאל אודות זמן שאילת גשמים בארגנטינה, שם זמן הגשמים הוא בין החודשים ניסן עד תשרי, והקיץ הוא מתשרי עד ניסן. בתשובתו הוא מסביר את פשר ההבדלים בין הזמנים השונים:
"והנה בדבר ההזכרה אין מקום להסתפק, מאחרי שבכל המדינות נהגינן מאז על פי חז"ל להזכיר בשמיני של חג ולהפסיק בראשון של פסח, ולא נתנו בזה חילוק בין הארצות כלל. מוכרחים לומר שהזכרת גבורותיו של הקב"ה תלויה היא בארץ ישראל, ששם עיקר השבח וההודיה להשי"ת, ואין בזה משום ספק שגם בבואנוס אייריס וכיוצא בזה מזכירין בזמן שאנו נוהגים להזכיר ומפסיקין בזמן שאנו מפסיקין על פי חז"ל".
היינו הזכרת גשמים בכל העולם היא לפי האקלים של ארץ ישראל. כל העולם היהודי דורש בעת התפילה בשלומה ואקלימה של ארץ ישראל. רק לגבי שאילת גשמים קבעו חכמים שבארץ ישראל מתחילים לשאול בז' במרחשוון ובחו"ל ששים יום מהתקופה. התאריך בחו"ל נקבע לפי בבל.
הקהל שבארץ ישראל חשוב ככלל ישראל
בתשובה זו לא הסביר מרן הרב זצ"ל, מדוע כל העולם נגררים בשאלת גשמים אחר האקלים בבבל, גם כאשר האקלים של בבל איננו מתאים למקומם. בתשובה אחרת (שו"ת משפט כהן סימן קמד, עמ' שלו) הוא מסביר את הענין:
"ובגוף הדבר לא נתקבלו דברי הרא"ש בזה. ואנן קיי"ל בשו"ע סי' קי"ז, שגם בארץ שלמה גם כן אין משנים ממטבע שתקנו חכמים, בארץ ישראל בז' במרחשוון, ובבבל ובכל חו"ל ששים יום אחר התקופה, אעפ"י שאין הטבע של הארץ נוטה לזה, ודינם כיחידים. וכפי הנראה שהטעם הוא, דסבירא ליה דארץ ישראל לעולם כרבים דמו, דהקהל שבארץ ישראל חשוב ככלל ישראל. ובבל, כיון שאז היתה רוב האומה כפי הנראה בבבל, היה גם כן דינה ככל ישראל, וכיון שתקנו אז חכמים שוב אין משנים. ובאמת יוכל להיות, שאם היו רוב ישראל בארץ אחת משונה בטבעה יודו להרא"ש".
הזמנים בברכת השנים נקבעו לפי האקלים שבארץ ישראל, מאחר שהיושבים בארץ ישראל, הם הנחשבים כגרעין של כלל ישראל, גם אם הם נחשבים מעטים:
"שלא מצינו חשיבות זו לארץ מיוחדת כי אם להקהל היושב בארץ ישראל, וכמש"כ על פי דברי הגמרא בהוריות (ג ע"א) מקרא ד'כל הקהל מלבא חמת עד נחל מצרים' (מלכים א ח, סד)... דסבירא ליה דארץ ישראל לעולם כרבים דמו, דהקהל שבארץ ישראל חשוב ככלל ישראל".
באשר לבבל, מאחר שבזמן התקנה ישבו רוב היהודים בבבל, נקבע אז שכל בני חו"ל ישאלו לפי האקלים של בבל. ואמנם יתכן מאד שלו יהודים רבים יושבי חו"ל היו יושבים בארץ אחרת ולא בבבל, היה נקבע זמן השאלה לכל העולם היהודי לפי אותו המקום.
הסברו של הרב זצ"ל מציב באור חדש את פשר תקנת חז"ל, כביטוי לתפיסה עקרונית ביחס שבין ארץ ישראל לבבל ולכל מקום אחר מחוץ לארץ ישראל. ארץ ישראל היא מקום הקבע של עם ישראל, ועל כן הלכות הללו נקבעות על פי האקלים הארץ ישראלי, ממנו שפע של חיים וברכה לעולם כולו (תענית י, א). בעוד שבחו"ל יש חשיבות למקום רק אם יהודים רבים גרים בו. אך אם יהודים פסקו מלגור בו הוא מאבד את מעמדו וחשיבותו. לפי זה יש להבין כי הקביעה של ששים יום אחר התקופה היא מקרית, והיא בשל העובדה שבזמן התקנה ישבו רבים בבבל. בהקשר לשאילת גשמים, חכמים לא רצו לאפשר זמנים שונים לכל המקומות בהם יושבים יהודים, ולכן קבעו את זמן שאילת הגשמים על בסיס הישיבה בבבל כביטוי לגולה רחוקה. ושוב חוזר הענין לכך כי יהודים היושבים בחו"ל, גם אם הם רבים, מעמדם הוא כיחידים ולא כציבור, ועל כן הם ישאלו על הגשמים בברכת שומע תפילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
