ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
נתבונן בנסיון האחרון 1 :
"ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם". כתיב :נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה". נסיון אחר נסיון וגידולין אחר גידולין, בשביל לנסותן בעולם, בשביל לגדלן בעולם כנס הזה של ספינה. וכל כך למה? מפני קושט, בשביל שתתקשט מדת הדין בעולם, שאם יאמר לך אדם: למי שהוא רוצה להעשיר מעשיר, למי שהוא רוצה מעני, ולמי שהוא רוצה הוא עושה מלך. אברהם - כשרצה עשאו מלך, כשרצה עשאו עשיר. יכול את להשיבו ולומר לו: יכול את לעשות כמו שעשה אברהם אבינו, והוא אומר: מה עשה? ואת אומר לו: "ואברהם בן מאת שנה בהולד לו" ואחר כל הצער הזה נאמר לו "קח נא את בנך את יחידך" ולא עיכב, הרי "נתת ליראיך נס להתנוסס".
כלומר,כל הטובות שעשה הקב"ה לאברהם מגיעות לו בזכות.
ממשיך המדרש:
ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו אמר ר' יונתן הפשתני הזה: כשפשתנו לוקה - אינו מקיש עליו ביותר מפני שהיא פוקעת, וכשפשתנו יפה - הוא מקיש עליו ביותר למה שהיא משתבחת והולכת. כך הקב"ה אינו מנסה את הרשעים למה שאין יכולין לעמוד, דכתיב "והרשעים כים נגרש", ואת מי מנסה? את הצדיקים, שנאמר "ה' צדיק יבחן:...
אמר רבי יצחק היוצר הזה כשהוא בודק את הכבשן שלו אינו בודק את הכלים המרועעים. למה? שאינו מספיק להקיש עליו אחת עד שהוא שוברו. ומה הוא בודק? בקנקנים ברורים, שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו שוברו. כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר "ה' צדיק יבחן"
אמר ר' אלעזר: לבעל הבית שהיה לו שתי פרות, אחת כוחה יפה ואחת כוחה רע. על מי הוא נותן את העול, לא על אותה שכוחה יפה? כך אין הקב"ה מנסה אלא הצדיקים, שנאמר "ה' צדיק יבחן".
אמר רבי יצחק היוצר הזה כשהוא בודק את הכבשן שלו אינו בודק את הכלים המרועעים. למה? שאינו מספיק להקיש עליו אחת עד שהוא שוברו. ומה הוא בודק? בקנקנים ברורים, שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו שוברו. כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר "ה' צדיק יבחן"
אמר ר' אלעזר: לבעל הבית שהיה לו שתי פרות, אחת כוחה יפה ואחת כוחה רע. על מי הוא נותן את העול, לא על אותה שכוחה יפה? כך אין הקב"ה מנסה אלא הצדיקים, שנאמר "ה' צדיק יבחן".
הניסיון הזה, ניסיון העקדה הוא שיא הנסיונות. יש מפרשים שהיו נסיונות יותר גדולים אבל חלק מהמפרשים אומרים שזה היה הניסיון הגדול והקשה ביותר - ואברהם עמד בו.
ניסיון העקדה - קידוש השם בחיים
"קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך". נדרשת מאברהם מסירות נפש מוחלטת עליונה, שאין כדוגמתה. לאחר כל השנים שאברהם מצפה לבן, הנה בעת זקנותו הוא זוכה לבן, וכבר מגדל אותו והוא בן 37 שנים, ומקבל הבטחה מרבש"ע "כי ביצחק יקרא לך זרע". כל התקוות והשאיפות של אברהם אבינו נמשכות דרך יצחק. והנה בא הצו האלוקי "והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך". ואברהם מוכן למלא את הצו הזה ועושה את רצונו של מקום בכל לבבו בשלמות. "וישכם אברהם בבוקר", מזדרז לקיים את רצון ה' על אף אהבתו הגדולה ליצחק. נדרש ממנו למסור את כל כוחות נפשו, את כל אהבתו, את כל הציפיות והתקוות שלו, לרצון ה'.
אברהם מגיע, לאחר שלושה ימי הכנה, עם הרבה הפרעות בדרך, כפי שמספרים חז"ל במדרש 2 . אפשר לפרש את הדברים במובן פנימי - אברהם צריך להתגבר על הרבה מעצורים וקשיים כדי לקיים את הציווי הזה בלב שלם. הדרישה האלוקית לקחת את בנו יצחק ולהעלות אותו לעולה היא דרישה שכבר במדרשים אנחנו מוצאים עליה הרחבה, וכן הרב זצ"ל מרחיב את הדיבור עליה. הקב"ה לא רצה להתעלם כאן מהרגשות הטבעיים שיש לאברהם שהוא אוהב את בנו והוא קשור אליו, ועל אחת כמה וכמה שהוא בן זקונים שכל כך הרבה ציפה לו. הקב"ה אומר: האהבה הזאת היא נכונה וצודקת ויש לה מקום ואדם צריך להיות בריא באהבתו את בניו, אבל יש אהבה עליונה אלוקית שהיא מעל הכל והיא מרוממת את הכל. האהבה הזאת היא התוכן של כל אהבת האבות. אהבת המציאות והבריות נמשכת מהאהבה הזאת.
לאחר שאברהם מגיע אל המקום, הוא עורך את העצים על המזבח, עוקד את יצחק בנו, שולח את ידו למאכלת לשחוט את בנו, ועומד כעת בכל לבבו לעשות את רצון ה', להתבטל לרצון ה', לגלות את עבודת ה' היותר עליונה שניתנת להיעשות, והנה מלאך ה' אומר לו מן השמים "אל תשלח ידך אל הנער". אחרי שהוא כבר החליט את ההחלטה הזו קשה להפסיק. חז"ל מפרשים שאברהם מבקש לפחות לעשות ליצחק סימן. מה פירוש הדברים? הקב"ה אומר לך לא לעשות, תעצור ותשמח! יותר מכך, מופיעה כאן אזהרה כפולה "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה". מדוע לא מספיק רמז קטן כדי שאברהם כבר לא יעשה שום דבר! וכי הוא כל כך רוצה לפגוע בבנו אהובו?! מבינים חז"ל שאברהם רצה להראות בכל זאת שהוא כן דבק בעשיית רצונו של רבש"ע, ופתאום לא נותנים לו לממש את הרצון הזה. אברהם צריך להתאפק ולקבל שוב את הצו האלוקי החדש, אחרי שהוא כבר כל כך מוכן למסירות הנפש. זו מדרגה נוספת. אברהם תוהה כיצד הוא יוכל להראות את קידוש השם הגדול והנורא הזה, אך כעת קידוש השם הוא לעצור ולא לעשות מאומה, לקדש את השם בחיים. רבש"ע רצה להראות שאברהם אבינו הוא ירא אלוקים, ואף האיפוק הוא לשם שמים. ישנה כאן הדרכה אלוקית שמגלה למפרע שאין רצונו של רבש"ע בסוג כזה של קרבנות אלא בקידוש השם בחיים, קידוש השם כזה עד מסירות נפש כמו קידוש השם במיתה. צריך להגיע לשיא הנכונות וממנה ללמוד את הדגם לקידוש שם שמים בחיים. יש להתעצם במלוא הכוחות, מלוא הרצון, להתגבר על כל המעצורים שיכולים להיות בעולם ועם הכוחות הללו לקדש את השם בחיים. זוהי בעצם ההוראה של "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה" - קידוש השם בחיים. איך? בשיא המסירות.
אברהם עומד בניסיון. אברהם אוהב את הקב"ה, "אברהם אוהבי" 3 . "כי ידעתי כי ירא אלוקים אתה ולא חסכת את בנך יחידך". אהבה ויראה הן שתי מידות שונות. אברהם בולט בעיקר במידת האהבה אבל יש בו גם יראה. מידת היראה היא מידת גבורה, הכוח להתגבר על תביעות גדולות וקשות, הכוח להתמודד. אלו שתי מידות שמשלימות זו את זו כמו שתי כנפיים שאי אפשר להתעופף ללא שתיהן 4 .
אברהם הוא הדמות שמסיעת לנו לדעת לאיזו מדרגה יש לשאוף. אדם צריך לומר "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, אברהם יצחק ויעקב" 5 . הדרך ארוכה. אברהם הולך מניסיון לניסיון עד שהוא מגיע למדרגה הזו, אבל זו המגמה שאנו צריכים לשאוף אליה. "לך לך אל ארץ המוריה". האמירה הזאת היא אמירה לאברהם ואמירה לכל הדורות כולם, ללכת בכיוון של מסירות נפש בחיים.
אנו נמצאים במצב של "אחרית כראשית". כפי שאברהם אבינו סולל דרך נגד הזרם, עולה לארץ ישראל, מתגבר על כל המעצורים הרבים ועל כל ההפרעות והקשיים הגדולים ואיינו נרתע אלא ממשיך בדרכו, כך דורנו, דור התחיה, דור החזרה לארץ ישראל, הולך כמעשה אברהם "אל הארץ אשר אראך", מתמודד עם מעצורים קשים וגדולים, רוחניים וגשמיים, וכל הזמן מתגבר. ככל שהכוחות גדלים כך הנסיונות והמעצורים גדלים. אברהם אבינו נתנסה באלפי נסיונות, אך היו עשרה סוגי נסיונות שונים. כך דורנו עובר נסיונות שונים וקשים, וכשהוא מנצח בניסיון אחד גדול עומד בפניו ניסיון גדול יותר. כך אנו הולכים משלב לשלב בדרכי הגאולה, וככל שמתקדמים צריכים להתגבר על אתגרים גדולים יותר, אך איננו נבהלים מכך. לפנינו עומדת דמותו של אברהם ולאורה אנו מתקדמים ובטוחים ברבש"ע שהוא מוביל אותנו אל גאולתנו ופדות נפשנו. שום מעצור לא מפחיד אותנו. כל קושי מלמד אותנו שרבש"ע נותן לנו כוחות להתגבר עליו, ובטוחים שבעז"ה נעלה ונצליח ונגיע לגאולה שלמה במהרה בקרוב......
^ 1. בראשעת רבה נה, א
^ 2. וירא תנחומא, כב
^ 3. ישעיה מ"א, ח
^ 4. שער היחודים פרק י"א. עיין תניא פרק מ'
^ 5. תנא דבי אליהו רבה כג
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















