ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
נתבונן בנסיון האחרון 1 :
"ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם". כתיב :נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה". נסיון אחר נסיון וגידולין אחר גידולין, בשביל לנסותן בעולם, בשביל לגדלן בעולם כנס הזה של ספינה. וכל כך למה? מפני קושט, בשביל שתתקשט מדת הדין בעולם, שאם יאמר לך אדם: למי שהוא רוצה להעשיר מעשיר, למי שהוא רוצה מעני, ולמי שהוא רוצה הוא עושה מלך. אברהם - כשרצה עשאו מלך, כשרצה עשאו עשיר. יכול את להשיבו ולומר לו: יכול את לעשות כמו שעשה אברהם אבינו, והוא אומר: מה עשה? ואת אומר לו: "ואברהם בן מאת שנה בהולד לו" ואחר כל הצער הזה נאמר לו "קח נא את בנך את יחידך" ולא עיכב, הרי "נתת ליראיך נס להתנוסס".
כלומר,כל הטובות שעשה הקב"ה לאברהם מגיעות לו בזכות.
ממשיך המדרש:
ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו אמר ר' יונתן הפשתני הזה: כשפשתנו לוקה - אינו מקיש עליו ביותר מפני שהיא פוקעת, וכשפשתנו יפה - הוא מקיש עליו ביותר למה שהיא משתבחת והולכת. כך הקב"ה אינו מנסה את הרשעים למה שאין יכולין לעמוד, דכתיב "והרשעים כים נגרש", ואת מי מנסה? את הצדיקים, שנאמר "ה' צדיק יבחן:...
אמר רבי יצחק היוצר הזה כשהוא בודק את הכבשן שלו אינו בודק את הכלים המרועעים. למה? שאינו מספיק להקיש עליו אחת עד שהוא שוברו. ומה הוא בודק? בקנקנים ברורים, שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו שוברו. כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר "ה' צדיק יבחן"
אמר ר' אלעזר: לבעל הבית שהיה לו שתי פרות, אחת כוחה יפה ואחת כוחה רע. על מי הוא נותן את העול, לא על אותה שכוחה יפה? כך אין הקב"ה מנסה אלא הצדיקים, שנאמר "ה' צדיק יבחן".
אמר רבי יצחק היוצר הזה כשהוא בודק את הכבשן שלו אינו בודק את הכלים המרועעים. למה? שאינו מספיק להקיש עליו אחת עד שהוא שוברו. ומה הוא בודק? בקנקנים ברורים, שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו שוברו. כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר "ה' צדיק יבחן"
אמר ר' אלעזר: לבעל הבית שהיה לו שתי פרות, אחת כוחה יפה ואחת כוחה רע. על מי הוא נותן את העול, לא על אותה שכוחה יפה? כך אין הקב"ה מנסה אלא הצדיקים, שנאמר "ה' צדיק יבחן".
הניסיון הזה, ניסיון העקדה הוא שיא הנסיונות. יש מפרשים שהיו נסיונות יותר גדולים אבל חלק מהמפרשים אומרים שזה היה הניסיון הגדול והקשה ביותר - ואברהם עמד בו.
ניסיון העקדה - קידוש השם בחיים
"קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך". נדרשת מאברהם מסירות נפש מוחלטת עליונה, שאין כדוגמתה. לאחר כל השנים שאברהם מצפה לבן, הנה בעת זקנותו הוא זוכה לבן, וכבר מגדל אותו והוא בן 37 שנים, ומקבל הבטחה מרבש"ע "כי ביצחק יקרא לך זרע". כל התקוות והשאיפות של אברהם אבינו נמשכות דרך יצחק. והנה בא הצו האלוקי "והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך". ואברהם מוכן למלא את הצו הזה ועושה את רצונו של מקום בכל לבבו בשלמות. "וישכם אברהם בבוקר", מזדרז לקיים את רצון ה' על אף אהבתו הגדולה ליצחק. נדרש ממנו למסור את כל כוחות נפשו, את כל אהבתו, את כל הציפיות והתקוות שלו, לרצון ה'.
אברהם מגיע, לאחר שלושה ימי הכנה, עם הרבה הפרעות בדרך, כפי שמספרים חז"ל במדרש 2 . אפשר לפרש את הדברים במובן פנימי - אברהם צריך להתגבר על הרבה מעצורים וקשיים כדי לקיים את הציווי הזה בלב שלם. הדרישה האלוקית לקחת את בנו יצחק ולהעלות אותו לעולה היא דרישה שכבר במדרשים אנחנו מוצאים עליה הרחבה, וכן הרב זצ"ל מרחיב את הדיבור עליה. הקב"ה לא רצה להתעלם כאן מהרגשות הטבעיים שיש לאברהם שהוא אוהב את בנו והוא קשור אליו, ועל אחת כמה וכמה שהוא בן זקונים שכל כך הרבה ציפה לו. הקב"ה אומר: האהבה הזאת היא נכונה וצודקת ויש לה מקום ואדם צריך להיות בריא באהבתו את בניו, אבל יש אהבה עליונה אלוקית שהיא מעל הכל והיא מרוממת את הכל. האהבה הזאת היא התוכן של כל אהבת האבות. אהבת המציאות והבריות נמשכת מהאהבה הזאת.
לאחר שאברהם מגיע אל המקום, הוא עורך את העצים על המזבח, עוקד את יצחק בנו, שולח את ידו למאכלת לשחוט את בנו, ועומד כעת בכל לבבו לעשות את רצון ה', להתבטל לרצון ה', לגלות את עבודת ה' היותר עליונה שניתנת להיעשות, והנה מלאך ה' אומר לו מן השמים "אל תשלח ידך אל הנער". אחרי שהוא כבר החליט את ההחלטה הזו קשה להפסיק. חז"ל מפרשים שאברהם מבקש לפחות לעשות ליצחק סימן. מה פירוש הדברים? הקב"ה אומר לך לא לעשות, תעצור ותשמח! יותר מכך, מופיעה כאן אזהרה כפולה "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה". מדוע לא מספיק רמז קטן כדי שאברהם כבר לא יעשה שום דבר! וכי הוא כל כך רוצה לפגוע בבנו אהובו?! מבינים חז"ל שאברהם רצה להראות בכל זאת שהוא כן דבק בעשיית רצונו של רבש"ע, ופתאום לא נותנים לו לממש את הרצון הזה. אברהם צריך להתאפק ולקבל שוב את הצו האלוקי החדש, אחרי שהוא כבר כל כך מוכן למסירות הנפש. זו מדרגה נוספת. אברהם תוהה כיצד הוא יוכל להראות את קידוש השם הגדול והנורא הזה, אך כעת קידוש השם הוא לעצור ולא לעשות מאומה, לקדש את השם בחיים. רבש"ע רצה להראות שאברהם אבינו הוא ירא אלוקים, ואף האיפוק הוא לשם שמים. ישנה כאן הדרכה אלוקית שמגלה למפרע שאין רצונו של רבש"ע בסוג כזה של קרבנות אלא בקידוש השם בחיים, קידוש השם כזה עד מסירות נפש כמו קידוש השם במיתה. צריך להגיע לשיא הנכונות וממנה ללמוד את הדגם לקידוש שם שמים בחיים. יש להתעצם במלוא הכוחות, מלוא הרצון, להתגבר על כל המעצורים שיכולים להיות בעולם ועם הכוחות הללו לקדש את השם בחיים. זוהי בעצם ההוראה של "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה" - קידוש השם בחיים. איך? בשיא המסירות.
אברהם עומד בניסיון. אברהם אוהב את הקב"ה, "אברהם אוהבי" 3 . "כי ידעתי כי ירא אלוקים אתה ולא חסכת את בנך יחידך". אהבה ויראה הן שתי מידות שונות. אברהם בולט בעיקר במידת האהבה אבל יש בו גם יראה. מידת היראה היא מידת גבורה, הכוח להתגבר על תביעות גדולות וקשות, הכוח להתמודד. אלו שתי מידות שמשלימות זו את זו כמו שתי כנפיים שאי אפשר להתעופף ללא שתיהן 4 .
אברהם הוא הדמות שמסיעת לנו לדעת לאיזו מדרגה יש לשאוף. אדם צריך לומר "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, אברהם יצחק ויעקב" 5 . הדרך ארוכה. אברהם הולך מניסיון לניסיון עד שהוא מגיע למדרגה הזו, אבל זו המגמה שאנו צריכים לשאוף אליה. "לך לך אל ארץ המוריה". האמירה הזאת היא אמירה לאברהם ואמירה לכל הדורות כולם, ללכת בכיוון של מסירות נפש בחיים.
אנו נמצאים במצב של "אחרית כראשית". כפי שאברהם אבינו סולל דרך נגד הזרם, עולה לארץ ישראל, מתגבר על כל המעצורים הרבים ועל כל ההפרעות והקשיים הגדולים ואיינו נרתע אלא ממשיך בדרכו, כך דורנו, דור התחיה, דור החזרה לארץ ישראל, הולך כמעשה אברהם "אל הארץ אשר אראך", מתמודד עם מעצורים קשים וגדולים, רוחניים וגשמיים, וכל הזמן מתגבר. ככל שהכוחות גדלים כך הנסיונות והמעצורים גדלים. אברהם אבינו נתנסה באלפי נסיונות, אך היו עשרה סוגי נסיונות שונים. כך דורנו עובר נסיונות שונים וקשים, וכשהוא מנצח בניסיון אחד גדול עומד בפניו ניסיון גדול יותר. כך אנו הולכים משלב לשלב בדרכי הגאולה, וככל שמתקדמים צריכים להתגבר על אתגרים גדולים יותר, אך איננו נבהלים מכך. לפנינו עומדת דמותו של אברהם ולאורה אנו מתקדמים ובטוחים ברבש"ע שהוא מוביל אותנו אל גאולתנו ופדות נפשנו. שום מעצור לא מפחיד אותנו. כל קושי מלמד אותנו שרבש"ע נותן לנו כוחות להתגבר עליו, ובטוחים שבעז"ה נעלה ונצליח ונגיע לגאולה שלמה במהרה בקרוב......
^ 1. בראשעת רבה נה, א
^ 2. וירא תנחומא, כב
^ 3. ישעיה מ"א, ח
^ 4. שער היחודים פרק י"א. עיין תניא פרק מ'
^ 5. תנא דבי אליהו רבה כג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שתי דקות על בדיקת חמץ
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
