ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הנושאים לדיון:
א. מידע מקצועי לגבי אופן פעולת אנרגיה סולארית.
ב. יחס ההלכה להפעלת חשמל באנרגיה סולארית בשבת.
ג. הפעלה ע"י פתיחת חלון וחשיפה לשמש מעשה בידים או גרמא.
ד. הדין בפסיק רישא היכא שמתכוין והיכא שאינו מתכוין.
ה. סיכום.
א. מידע מקצועי לגבי אופן פעולת אנרגיה סולארית
ייצור אנרגיה סולארית הוא תהליך הפקת אנרגיה לייצור חשמל מקרינת מהשמש. האנרגיה המופקת מהשמש היא אנרגיה פוטו-וולטאית. המילה פוטו-וולטאי היא שילוב של המילה פוטו (Photo) אור והמילה וולט (Volt) חשמל (יחידת המתח החשמלי - למעשה זה שמו של הפיסיקאי האיטלקי - וולטה שעל שמו קרויה יחידת המתח).
מערכת סולארית הופכת את קרינת השמש לאנרגיה חשמלית (פוטו-וולטאית). המרכיב העיקרי של כל מערכת סולארית הוא התאים הפוטו-וולטאים . תאים פוטו-וולטאים, קוראים גם תאי שמש או תאים סולארים בנויים מחומרים מוליכים למחצה. החומרים המוליכים למחצה הם חומרים אשר איכות ההולכה שלהם מושפעת מהקרנה של אור עליהם. רוב התאים הסולארים מיוצרים מסיליקון (צורן)- חומר המצוי בשפע, אינו מתכלה וכרייתו אינה פוגעת בסביבה.
כדי ליצור תא סולארי יש לטעון שכבה אחת של הסיליקון במטען חיובי (מסוג P) ושכבה נוספת במטען שלילי (מסוג N). חיבור בין השכבות יוצר צומת (P-N). בצומת הזו נוצר שדה חשמלי. השמש מקרינה על הסיליקון, או אז נוצרת תנועת אלקטרונים, ובשדה החשמלי נוצר זרם חשמלי - זרם ישר (DC). הטכנולוגיות לייצור תאים סולארים, או בשמם הנפוץ פוטו-וולטאים, או על פי האקדמיה ללשון העברית :תָּא-שֶׁמֶשׁ, תָּא פוֹטוֹבוֹלְטָאִי. (מידע מקצועי מאת ליאורה לוקאץ' גבעון - מידע אנרגיה).
ב. יחס ההלכה להפעלת חשמל באנרגיה סולארית בשבת
מאז המצאת מכשירי החשמל נתחבטו רבותינו האחרונים במהות האיסור להשתמש בחשמל ולהפעיל מכשירים שאין בהם חוטים המתלהטים כאש [כי כשיש חוטים המתלהטים כאש יש איסור מבעיר בהפעלתם לכל הדעות], אולם להלכה למעשה נקטו הפוסקים שיש לחוש למלאכה דאורייתא בהפעלת מכשירי חשמל (ראה סיכום הדעות בנדון באורחות שבת ח"ג ריש פרק כו).
ונראה שה"ה בחשמל המופעל באנרגיה סולארית שהרי הוא מייצר זרם חשמלי, וע"ע בספר מאור השבת (חלק ד סימן יד סעיף קמז וס"ק רלד) שדן בנושא האנרגיה הסולארית ומביא באריכות את מכתבו של הגרל"י הלפרין שליט"א בנוגע לשעון המופעל באנרגיה סולארית, ושם הוא מציין שיש חשש מוליד ולפי דבריו נראה שיש גם לחוש לאיסור בונה לדעת החזו"א משום שבהבאת המכשיר לאור נוצרת זרימה חשמלית מהתאים הפוטו אלקטריים למערכת ההפעלה של המכשיר ובמיוחד במערכת בה זרימת החשמל מעוררת אותה לחיים ולפעולה.
ג. הפעלה ע"י פתיחת חלון וחשיפה לשמש מעשה בידים או גרמא
באורחות שבת (ח"ג פרק כו סעיף כה והערה לו) כותב בענין מערכות המופעלות על ידי עין אלקטרונית או על ידי גלאים מסוגים שונים שהן נידונות כמופעלות בידים על ידי האדם הגורם להפעלתן ואין זה בגדר גרמא. דכיון שדרך הפעלתן של המערכות האלה הוא ע"י העין האלקטרונית או על ידי גלאים מסוג אחר לכן הדבר נידון כמעשה בידים אף באופן שמבחינת דרך הפעלת המערכת אין זו אלא גרמא, והטעם כמבואר בגמ' ב"ק דף ס. דהזורה ורוח מסייעתו חייב אף שהרוח עשתה את עיקר המלאכה משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה (וע"ש ברא"ש ובשו"ת אחיעזר ח"ג סימן ס), והיינו דכיון שדרך מלאכת הזרייה להעשות ע"י תחבולה של שיתוף כח הרוח עם מעשהו לכן לענין מלאכת שבת הרי זה כאילו האדם עצמו עשה את המלאכה. וע"ע משנ"ב סי' שט"ז סוף ס"ק י' שמביא את הרמב"ם שהצד בכלבים והשתתף בפעולת הצידה חייב שכן דרך הציידים (וע"ש בשעה"צ ס"ק יג) וגם אין זה נחשב מלאכה כלאחר יד, משום שכן דרך הפעלתה של מערכת זו ע"כ.
ונלענ"ד שה"ה ביחס לפאנל סולארי שמכיון שדרך הפעלתו היא ע"י חשיפתו לאור השמש הרי זה נחשב למעשה בידים ולא לגרמא.
בשו"ת הר צבי (או"ח א סימן קלג) דן האם יש איסור בפתיחת חלון בשבת כנגד שתילים משום שע"י פתיחת החלונות הוא מרבה אויר לשתילים דבר הגורם לכך שיצמחו טוב יותר והרי זה דומה להשקאה שהיא תולדה של זורע, ומסקנתו היא שהדבר מותר.
ונראה שיש לחלק טובא בין פתיחת חלון כנגד זרעים לבין פתיחת חלון הגורמת להפעלת פאנל סולארי, שבפתיחת חלון כנגד הזרעים התיר בהר צבי משום שאפילו בהשקאה ממש כה"ג שאינו משקה ממש על הזרעים, כמו בנידון דידן שאינו נותן את האויר על השתילים, כתב החת"ס בהגהותיו על שו"ע או"ח (סימן רנב, מג"א ס"ק כ) שאין בזה איסור מן התורה, שמן התורה אינו חייב אלא במשקה ממש לזרעים, ועוד שהרי גם בלי פתיחת החלונות הצמחים יצמחו אלא שהפתיחה מגדילה את כח הצמיחה ובכה"ג אין איסור זורע מדאורייתא, ובר מן דין אין זה אלא גרמא משום שאינו מביא דבר המצמיח אלא נוטל את הדבר המונע את האויר מלהכנס ואוירא ממילא קאתי, ולמרות שבגרמא יש איסור דרבנן, בכה"ג שאינו מתכוין אעפ"י שהוא פסיק רישא יש לצרף בזה מה שכתב באבני נזר (או"ח סימן קצד) דלא מהני פסיק רישא לחשוב גרמא כמעשה. משא"כ בפתיחת חלון הגורמת להפעלת פאנל סולארי מכיון שזו דרך הפעלתו הרי זה נחשב למעשה בידים ממש ויש בהזרמת החשמל בדרך זו חשש איסור תורה, ועוד שהרי בפתיחת החלון הוא איננו רק מוסיף אנרגית חשמל אלא מעורר אותה לחיים ולפעולה, ואת הסברא של גרמא משום שהוא רק נוטל את הדבר המונע מן האור מלהכנס לא ניתן לומר כאן משום שכאשר זו היא דרך הפעלתו גם גרמא נחשב למעשה בידים ממש.
ד. הדין בפסיק רישא היכא שמתכוין והיכא שאינו מתכוין
בשמירת שבת כהלכתה (במבוא להלכות שבת פרק א סעיפים יב-יד וע"ש במקורות) מסכם בבהירות את ההגדרות של מתכוין ופסיק רישא, שמן התורה אינו חייב על מלאכה שעשה אא"כ עשה אותה במתכוין, ואם עשה מעשה שכתוצאתו ההכרחית נעשית מלאכה, אף על פי שלא נתכוין לה לתוצאה הרי זה "פסיק רישא" ואסור לעשותו, ויש להבדיל בין שני סוגים של "פסיק רישא": "פסיק רישא דניחא ליה" כלומר שהעושה נהנה מתוצאת הפעולה שעשה גם אם כלל לא התכוון לה, ועל מעשה כזה חייב. "פסיק רישא דלא ניחא ליה" כלומר שאינו נהנה מתוצאת הפעולה שעשה, או "פסיק רישא דלא איכפת ליה", כלומר שאין לו כל ענין בתוצאת הפעולה, על מעשה כזה אינו חייב, אבל יש בזה איסור דרבנן.
לפי"ז יוצא שבמקרה שכוונת פותח החלון היא על מנת להפעיל את המאוורר הרי הוא "מתכוון" שחייב, ובמקרה שכוונת פותח החלון איננה להפעיל את המאוורר אלא להכניס יותר אויר הרי זה "פסיק רישא דלא איכפת ליה" שאסור מדרבנן.
ה. סיכום
בחשיפת פאנל סולרי לאור השמש נוצר זרם חשמלי שהוא בחשש דאורייתא והפעלת מאוורר בצורה כזאת אינה נחשבת לגרמא אלא למעשה בידים משום שזו היא דרך הפעלתו, ולכן אין לחשוף את הפאנל הסולארי לאור השמש בין אם כוונתו להפעיל את המאוורר ובין אם כוונתו היא רק להכניס יותר אויר לחדר, ובמקרה שפותח את החלון יש להקפיד לכסות את הפאנל הסולארי כדי שלא יופעל.
בספר מאור השבת (חלק ד סימן יד סעיף קמז) מציין דוגמא דומה: ישנם כובעי קש להגנה מפני השמש, ויש על המצחיה מאוורר קטן, וביציאתו מול השמש מתחיל המאוורר לעבוד, כדי לצננו מהחום, ואין להוציא מכשיר כזה כנגד האור או השמש בשבת, אלא אם כן כיסה את השטח שבו קרני האור הופכים לזרם חשמלי.

כאב הגלות ותקוות הגאולה

למה שמחים כבר משנכנס אדר?

פריחת הגאולה!

מה מחבר שמיים וארץ?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

למה כולם נלחמים על ירושלים

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

אנחנו קודש למענך

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

זמן הדלקת נרות חנוכה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה

הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
















