ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
"כאשר לפי התפתחות המדע הטכנולוגי משתנים כסדר דברים. והנה הובא בפנינו חוו"ד טכנית של טכנאי ומהנדסי מעליות מומחים ומוסמכים, ונתברר לנו שע"י השימוש במעליות אלו בין בעליה בין בירידה נוצרות הפעלות ישירות הנוגעות לעשיית מלאכה דאורייתא".
מכון 'צומת' עוסק שנים רבות בבדיקות ובאישורי מעליות שבת, ויש לנו אחריות הלכ-טכנית בנדון. לפיכך אני מוצא לנכון לפרסם 'צפירת ארגעה' לנוכח הפולמוס המתחולל.
המסמך דלהלן הוא בעיקרו עובדתי, ושווה לכל נפש, ללא נימוקים הלכתיים מפורטים.
עיקרי דבריי הם:
(1) קיימת מחלוקת בענין מעלית-שבת מזה כ-50 שנה.
(2) הרבנים שפרסמו עתה פסק להחמיר הביעו גם בעבר דעת מחמירה.
(3) לדידם של המקילים לא נתחדש עתה משהו עקרוני המשנה את תמונת המצב לחומרא.
א. עובדות:
1. מעלית שבת עולה ויורדת עם אנשים ובלעדיהם באותם זמנים ובאותו קצב.
2. במעלית שבת מבוטלים אלמנטים רבים, כמו חיישן מרחב הדלת, שקילת עומס, לחצנים ומתגים שונים, מעגלי בטחונות בעת החנייה בקומות וכד'.
3. מיפרט מעליות-שבת כולל גם דרישות המיועדות למנוע טעויות, כמו התראה לפני סגירת דלת, השהייה חוזרת אם חלף זמן ההמתנה, מאורר ותאורה אוטומטיים, נורית סימון, שילוט ועוד. המיפרט מופיע באתר מכון 'צומת':
http://www.zomet.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Maalit-mifrat-2008-f.pdf?SearchParam=
4. לאדם יש משקל ולפי חוקי הטבע הוא משפיע במשהו על מנוע המעלה או מוריד אותו.
5. השפעת המשקל על המהירות והזמן היא 'אפסית'; לא ניכרת ולא נחשבת במושגים אנושיים. המעלית תנוע ותעצור באותם זמנים ובאותה מהירות עם אדם או בלעדיו.
ב. ההיתר ההלכתי ה'ותיק':
1. מזה קרוב ליובל שנים קיים היתר הלכתי לשימוש במעלית שבת הנסמך בעיקר על פסקו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל, ותלמידו המובהק הגר"י נויבירט שליט"א.
רצ"ב אישור בכתב-ידו של הגרשז"א. להלן נימוקיו:
2. בעליה - השפעת המשקל על 'תוספת המאמץ' בתחנת הכח לא מורגשת, לא ניתנת למדידה וזניחה לחלוטין מבחינה הלכתית. יתר על כן, ספק רב היא אם בכלל קיימת (שהרי בו-זמנית משתנים נתונים אחרים אצל כלל צרכני החשמל; כאן מופעל ושם מופסק).
הנכנס לבית עם מיזוג אויר משפיע יותר ובוודאות גבוהה יותר .
3. בירידה – להלן תמצית הטענות שהועלו בקשר להשפעת משקל האדם, ותשובותיהן בצידן. מעורבות משקל האדם היא כפולה:
א. טענה ראשונה : האדם מסייע למנוע לדחוף את המעלית כלפי מטה, בבחינת 'שנים שעשו', ולכן הוא שותף לפעולה החשמלית העוצרת את המעלית בכל קומה, באמצעות מתג המופעל ע"י תנועת המעלית כלפי מטה.
התשובה מבית מדרשו של הגרשז"א (ראו גם שמירת שבת כהלכתה פ' מא הע' קמ):
1. הכל היה מתרחש בדיוק באותו זמן ובאותה מהירות גם בלעדי האדם. 'תרומתו' משולה לדוחף עגלה שממילא נוסעת ואין לכך משמעות הלכתית.
2. האדם איננו מעונין בהשפעה זו, וגם אם הוא מודע לה אין איסור בכך.
3. השפעת האדם איננה אקטיבית אלא פסיבית, בהיותו בעל 'כובד'. בעת כניסתו למעלית לא מתרחש דבר, ולכן השפעה עקיפה כזו באמצעות הכובד מותרת.
4. מדובר בהשפעה מיזערית וזניחה שההלכה לא מתחשבת בה. היא פחותה ממי שנכנס לבית שיש בו מיזוג אויר ומשפיע על הטמפ' ועל ההפעלה החשמלית.
ב. טענה שניה : יש מעליות מוסדיות כבדות (לא מצוי כלל בבתי מגורים) שבהן בעת עצירה לעתים מתפרקת אנרגיה למשך חלקיק שניה, מעין תופעה של 'ייצור חשמל'. כמות האנרגיה פרופורציונית לעוצמת הבלימה המושפעת גם מן המשקל.
התשובה מבית מדרשו של הגרשז"א :
1. יצירת האנרגיה (באותן מעליות כבדות שאכן זה קיים. בפועל כמעט תמיד המציאות היא ב'ספק') היא טפילית ולא נחשבת מנקודת איכפתיות האדם.
2. נימוקים 3-4 בסעיף הקודם תקפים גם לכאן.
4. ראוי לציין כי לפחות 3 מתוך הרבנים שפרסמו זה עתה מודעת-איסור (הרבנים קרליץ, קנייבסקי ווואזנר שליט"א) אסרו גם בעבר את השימוש במעלית שבת ולא הסכימו להיתרו הנ"ל של הגרש"ז אוירבך זצ"ל. השמועות בשם הגרש"י אלישיב שליט"א הן שהוא נמנע מלאסור, ואולי אף הבהיר לשואליו ש"יש על מי לסמוך".
ג. מה נשתנה בתש"ע?
חוות הדעת הטכנית ששימשה עילה ל'פסק החדש' יצרה מצג כאילו נתגלו שינויים של ממש בפיקוד מעליות שבת המשפיעים מבחינה הלכתית. בתקשורת נחשף שמדובר במסמך מטעם 'יוסי מעליות' מבני-ברק (נמצא באתר). להלן הבהרת פרטיו ותשובה בצידם:
1. "בשאלה של צריכת החשמל"
'חוות הדעת' איננה טוענת שמשהו נתחדש בנקודה זו. מדובר בשיחזור ההערות מלפני 'יובל'. יצויין כי ההיתר של מכון 'צומת' איננו מסתמך על "פטנטים של גרמא", כנטען, אלא על היתר מהותי של הגרשז"א ותלמידיו ממשיכי-משנתו, כמפורט לעיל.
2. "בדבר מעליות מסוג VVVF ו-MRL"
א. אבאר את ה'בעיה' למרות שבמסמך 'חוות הדעת' היא עמומה לחלוטין. בשנים האחרונות מתקינים לעתים במעליות מהירות (לא מצוי כלל בבתי מגורים!) מערכת בקרה דגיטלית המווסתת את מהירות התאוצה בעת ההפלגה (התחלת הנסיעה) ואת ההאטה בסיומה. המטרה: רכות ועדינות מסוימת בתנועה.
ב. בקרת המהירות נעשית באמצעות מנגנון אלקטרוני הדוגם את מתיחוּת הכבל שעליו תלויה המעלית. הדגימה והבקרה מתרחשים רק באלפית השניה של התחלת ההפלגה. אין כל משמעות למתיחות הכבלים, ולאלקטרוניקה המזהה זאת, בעת הכניסה למעלית או כאשר היא בתנועה.
ג. לבקרת תנועה זו יש משמעות כשנוסעים קומות רבות בבת אחת, במהירות גבוהה. זו כמעט לא קיימת/מורגשת בנסיעת קומה בודדת, כמו במעלית שבת.
תשובתנו ההלכ-טכנית:
א. כל ההיתרים שנאמרו במעלית-שבת 'ותיקה' תקפים גם כלפי בקרה זו, כמו (1) זניחות ההשפעה במהלך של קומה בודדת, (2) אי-איכפתיות לאדם, (3) השפעת המשקל היא בדרך פסיבית בלבד בהיותו בעל 'כובד', ללא מעשה אקטיבי.
ב. יתר על כן, ההשפעה של מערכת בקרה זו היא לכל היותר בדרך של 'שינוי זרם' (או מתח), ורבו המתירים (מעבר לבית מדרשו של הגרש"ז אוירבך), כמו ההיתר המקובל לווסת עוצמת מכשיר שמיעה וכד'. גם השער לגילוי מתכות בכותל המערבי פועל בשבת לפי עקרון זהה וזכה להסכמות הלכתיות רבות.
ד. מסקנות:
1. במעליות ביתיות רגילות לא נתחדש שום דבר.
2. גם במעליות מוסדיות משוכללות אין ב'חידוש' של בקרת המהירות שום דבר עקרוני המצדיק להחמיר במעלית שבת, למי שנהג להקל עד כה.
3. שלשה מתוך ארבעת הרבנים שבשמם התפרסמה עתה מודעת האיסור אסרו גם בעבר.
4. מוצע לא לקבל 'פסקי הלכה' מתוך מודעות, ללא הנמקות וללא דיון מול 'הצד השני'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
