ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
"כאשר לפי התפתחות המדע הטכנולוגי משתנים כסדר דברים. והנה הובא בפנינו חוו"ד טכנית של טכנאי ומהנדסי מעליות מומחים ומוסמכים, ונתברר לנו שע"י השימוש במעליות אלו בין בעליה בין בירידה נוצרות הפעלות ישירות הנוגעות לעשיית מלאכה דאורייתא".
מכון 'צומת' עוסק שנים רבות בבדיקות ובאישורי מעליות שבת, ויש לנו אחריות הלכ-טכנית בנדון. לפיכך אני מוצא לנכון לפרסם 'צפירת ארגעה' לנוכח הפולמוס המתחולל.
המסמך דלהלן הוא בעיקרו עובדתי, ושווה לכל נפש, ללא נימוקים הלכתיים מפורטים.
עיקרי דבריי הם:
(1) קיימת מחלוקת בענין מעלית-שבת מזה כ-50 שנה.
(2) הרבנים שפרסמו עתה פסק להחמיר הביעו גם בעבר דעת מחמירה.
(3) לדידם של המקילים לא נתחדש עתה משהו עקרוני המשנה את תמונת המצב לחומרא.
א. עובדות:
1. מעלית שבת עולה ויורדת עם אנשים ובלעדיהם באותם זמנים ובאותו קצב.
2. במעלית שבת מבוטלים אלמנטים רבים, כמו חיישן מרחב הדלת, שקילת עומס, לחצנים ומתגים שונים, מעגלי בטחונות בעת החנייה בקומות וכד'.
3. מיפרט מעליות-שבת כולל גם דרישות המיועדות למנוע טעויות, כמו התראה לפני סגירת דלת, השהייה חוזרת אם חלף זמן ההמתנה, מאורר ותאורה אוטומטיים, נורית סימון, שילוט ועוד. המיפרט מופיע באתר מכון 'צומת':
http://www.zomet.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Maalit-mifrat-2008-f.pdf?SearchParam=
4. לאדם יש משקל ולפי חוקי הטבע הוא משפיע במשהו על מנוע המעלה או מוריד אותו.
5. השפעת המשקל על המהירות והזמן היא 'אפסית'; לא ניכרת ולא נחשבת במושגים אנושיים. המעלית תנוע ותעצור באותם זמנים ובאותה מהירות עם אדם או בלעדיו.
ב. ההיתר ההלכתי ה'ותיק':
1. מזה קרוב ליובל שנים קיים היתר הלכתי לשימוש במעלית שבת הנסמך בעיקר על פסקו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל, ותלמידו המובהק הגר"י נויבירט שליט"א.
רצ"ב אישור בכתב-ידו של הגרשז"א. להלן נימוקיו:
2. בעליה - השפעת המשקל על 'תוספת המאמץ' בתחנת הכח לא מורגשת, לא ניתנת למדידה וזניחה לחלוטין מבחינה הלכתית. יתר על כן, ספק רב היא אם בכלל קיימת (שהרי בו-זמנית משתנים נתונים אחרים אצל כלל צרכני החשמל; כאן מופעל ושם מופסק).
הנכנס לבית עם מיזוג אויר משפיע יותר ובוודאות גבוהה יותר .
3. בירידה – להלן תמצית הטענות שהועלו בקשר להשפעת משקל האדם, ותשובותיהן בצידן. מעורבות משקל האדם היא כפולה:
א. טענה ראשונה : האדם מסייע למנוע לדחוף את המעלית כלפי מטה, בבחינת 'שנים שעשו', ולכן הוא שותף לפעולה החשמלית העוצרת את המעלית בכל קומה, באמצעות מתג המופעל ע"י תנועת המעלית כלפי מטה.
התשובה מבית מדרשו של הגרשז"א (ראו גם שמירת שבת כהלכתה פ' מא הע' קמ):
1. הכל היה מתרחש בדיוק באותו זמן ובאותה מהירות גם בלעדי האדם. 'תרומתו' משולה לדוחף עגלה שממילא נוסעת ואין לכך משמעות הלכתית.
2. האדם איננו מעונין בהשפעה זו, וגם אם הוא מודע לה אין איסור בכך.
3. השפעת האדם איננה אקטיבית אלא פסיבית, בהיותו בעל 'כובד'. בעת כניסתו למעלית לא מתרחש דבר, ולכן השפעה עקיפה כזו באמצעות הכובד מותרת.
4. מדובר בהשפעה מיזערית וזניחה שההלכה לא מתחשבת בה. היא פחותה ממי שנכנס לבית שיש בו מיזוג אויר ומשפיע על הטמפ' ועל ההפעלה החשמלית.
ב. טענה שניה : יש מעליות מוסדיות כבדות (לא מצוי כלל בבתי מגורים) שבהן בעת עצירה לעתים מתפרקת אנרגיה למשך חלקיק שניה, מעין תופעה של 'ייצור חשמל'. כמות האנרגיה פרופורציונית לעוצמת הבלימה המושפעת גם מן המשקל.
התשובה מבית מדרשו של הגרשז"א :
1. יצירת האנרגיה (באותן מעליות כבדות שאכן זה קיים. בפועל כמעט תמיד המציאות היא ב'ספק') היא טפילית ולא נחשבת מנקודת איכפתיות האדם.
2. נימוקים 3-4 בסעיף הקודם תקפים גם לכאן.
4. ראוי לציין כי לפחות 3 מתוך הרבנים שפרסמו זה עתה מודעת-איסור (הרבנים קרליץ, קנייבסקי ווואזנר שליט"א) אסרו גם בעבר את השימוש במעלית שבת ולא הסכימו להיתרו הנ"ל של הגרש"ז אוירבך זצ"ל. השמועות בשם הגרש"י אלישיב שליט"א הן שהוא נמנע מלאסור, ואולי אף הבהיר לשואליו ש"יש על מי לסמוך".
ג. מה נשתנה בתש"ע?
חוות הדעת הטכנית ששימשה עילה ל'פסק החדש' יצרה מצג כאילו נתגלו שינויים של ממש בפיקוד מעליות שבת המשפיעים מבחינה הלכתית. בתקשורת נחשף שמדובר במסמך מטעם 'יוסי מעליות' מבני-ברק (נמצא באתר). להלן הבהרת פרטיו ותשובה בצידם:
1. "בשאלה של צריכת החשמל"
'חוות הדעת' איננה טוענת שמשהו נתחדש בנקודה זו. מדובר בשיחזור ההערות מלפני 'יובל'. יצויין כי ההיתר של מכון 'צומת' איננו מסתמך על "פטנטים של גרמא", כנטען, אלא על היתר מהותי של הגרשז"א ותלמידיו ממשיכי-משנתו, כמפורט לעיל.
2. "בדבר מעליות מסוג VVVF ו-MRL"
א. אבאר את ה'בעיה' למרות שבמסמך 'חוות הדעת' היא עמומה לחלוטין. בשנים האחרונות מתקינים לעתים במעליות מהירות (לא מצוי כלל בבתי מגורים!) מערכת בקרה דגיטלית המווסתת את מהירות התאוצה בעת ההפלגה (התחלת הנסיעה) ואת ההאטה בסיומה. המטרה: רכות ועדינות מסוימת בתנועה.
ב. בקרת המהירות נעשית באמצעות מנגנון אלקטרוני הדוגם את מתיחוּת הכבל שעליו תלויה המעלית. הדגימה והבקרה מתרחשים רק באלפית השניה של התחלת ההפלגה. אין כל משמעות למתיחות הכבלים, ולאלקטרוניקה המזהה זאת, בעת הכניסה למעלית או כאשר היא בתנועה.
ג. לבקרת תנועה זו יש משמעות כשנוסעים קומות רבות בבת אחת, במהירות גבוהה. זו כמעט לא קיימת/מורגשת בנסיעת קומה בודדת, כמו במעלית שבת.
תשובתנו ההלכ-טכנית:
א. כל ההיתרים שנאמרו במעלית-שבת 'ותיקה' תקפים גם כלפי בקרה זו, כמו (1) זניחות ההשפעה במהלך של קומה בודדת, (2) אי-איכפתיות לאדם, (3) השפעת המשקל היא בדרך פסיבית בלבד בהיותו בעל 'כובד', ללא מעשה אקטיבי.
ב. יתר על כן, ההשפעה של מערכת בקרה זו היא לכל היותר בדרך של 'שינוי זרם' (או מתח), ורבו המתירים (מעבר לבית מדרשו של הגרש"ז אוירבך), כמו ההיתר המקובל לווסת עוצמת מכשיר שמיעה וכד'. גם השער לגילוי מתכות בכותל המערבי פועל בשבת לפי עקרון זהה וזכה להסכמות הלכתיות רבות.
ד. מסקנות:
1. במעליות ביתיות רגילות לא נתחדש שום דבר.
2. גם במעליות מוסדיות משוכללות אין ב'חידוש' של בקרת המהירות שום דבר עקרוני המצדיק להחמיר במעלית שבת, למי שנהג להקל עד כה.
3. שלשה מתוך ארבעת הרבנים שבשמם התפרסמה עתה מודעת האיסור אסרו גם בעבר.
4. מוצע לא לקבל 'פסקי הלכה' מתוך מודעות, ללא הנמקות וללא דיון מול 'הצד השני'.

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הלכות קבלת שבת מוקדמת

אנחנו קודש למענך

מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

מה עניינו של ט"ו בשבט?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה

הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.













