הבטחת עתידו של עם ישראל | הרב משה ליב הכהן הלברשטט | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש בראשית
ויגש

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
דרכי לימוד
הדרכות כלליות

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן" (בראשית מו, כח).
"ואת יהודה שלח לפניו" אמר ר' נחמיה: להתקין לו בית תלמוד, שיהא מורה שם תורה ושיהו השבטים הוגות שם תורה. תדע לך שכן הוא, כיון שהלך יוסף מאצלו, היה אבינו יעקב יודע באיזה פרק פרש ממנו שהיה משנה אותו. כיון שבאו אחיו ואמרו לו: עוד יוסף חי לא היה מאמין, שנאמר: "ויפג לבו כי לא האמין להם", ונזכר יעקב באיזה פרק פרש ממנו, שהיה משנה אותו. וכיון שבאו אחי יוסף ואמרו לו, אמר להם: נתן לכם סימן באיזה פרק פרש ממני? מה עשה? נתן להם עגלות, שנאמר: "ויתן להם יוסף עגלות", ללמדך שבכל מקום שהיה יעקב יושב, היה עוסק בתורה, כשם שהיו עושין אבותיו, שנאמר: "וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי" (ילקוט שמעוני בראשית קנב. ראה גם בראשית רבה צה, ג).
מדוע היה דחוף כל כך ליעקב אבינו לשלוח את יהודה לפני כולם כדי להכין מראש את אותו בית תלמוד? הם יכלו לרדת מצרימה כולם ביחד וכשיגיעו למקום, יכינו את כל צרכיהם הגשמיים והרוחניים ביחד, את הבתים, את בית הכנסת, וגם את אותו בית תלמוד.
"ויאמר אנכי האל אלהי אביך, אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם. אנוכי ארד עמך מצרימה, ואנכי אעלך גם עלה..." (בראשית מו ג-ד).
שמע יעקב על יוסף שהוא חי והיה מהרהר בלבו ואמר: אעזוב את ארץ אבותי ואת ארץ מגורי אבותי, ואת ארץ ששכינתו של הקדוש ברוך הוא שרויה בתוכה, ואלך לי אל ארץ טמאה, אל תוך ערלים שאין יראת שמים ביניהם? אמר לו הקדוש ברוך הוא: יעקב, אל תירא, אנכי ארד עמך! (ילקוט שמעוני בראשית קנב).
יעקב אבינו חושש מאוד מהירידה למצרים, הוא חושש שזו עלולה להוביל לירידה רוחנית של בניו, שזה עלול לסכן את כל העתיד של עם ישראל, הוא ירא שהירידה מצרימה תנתק את בניו מתורת אבותיו, תורת ה', כי הם יושפעו מהסביבה, הסביבה המצרית שכל כולה עבודת אלילים, ולכן, הדבר הראשון שהוא מורה ליהודה להקים במצרים, עוד לפני שהם יגיעו לשם, זה את אותו "בית תלמוד", הבסיס לשמירה על הגחלת, התנור שישמור על החום של היהדות ויגן על בניה מפני הקור הרוחני של מצרים, בית התלמוד בו הוא יורה תורה, ובו יהגו השבטים ובניהם אחריהם בתורת השם.
מעשה אבות סימן לבנים – כאן מורה לנו התורה, מהו הבסיס לכל קהילה יהודית חפצת חיים, "בית תלמוד", או בשמותיהם הנרדפים "בית מדרש", "ישיבה", "מתיבתא", מקום בו היהדות שוקקת חיים, מקום בו מורים תורה, והוגים בתורה. "בית תלמוד", הוא הבסיס להבטחת עתידו של עם ישראל בכל מקום ובכל זמן. יש ניואנסים שונים במקומות שונים ובזמנים שונים על פי הדרכתם של חכמי הזמן, אולם הבסיס והמטרה תמיד זהים.
תלמידו של החפץ חיים, הרב משה מאיר ישר, מתאר את הלימוד בישיבה ובכולל באותה תקופה: הישיבה היא בראש וראשונה מוסד לחינוך לומדים ויהודים שלמים במלוא מובן המלה. כל אותו הזמן שהבחור למד בישיבה, נדירה מאוד היתה מחשבתו על תכלית. לרכוש "לומדות" זו היתה שאיפתו. להשתלם לרבנות היה מחוץ לתכניתה של הישיבה. זה היה ענין פרטי לכל תלמיד כשלעצמו, והרוב המכריע דחה את לימוד עניני ההוראה לזמן שלאחר הנישואין, עת זקוקים לדאוג ל"תכלית" (החפץ חיים חייו ופעלו עמ' קסג). במאמרו שבספר "עץ פרי", מסביר החפץ חיים בין השאר כך: "והנה אף שלימוד התורה הוא, שכל מה שהאדם עוסק ולומד, אפילו בקדשים וטהרות, הוא מקיים מצות עשה דתלמוד תורה, מכל מקום, עיקר לימוד האדם צריך להיות בלימוד המביא לידי מעשה...". מאמציו של החפץ חיים, יחד עם גדולי אותו הדור: ר' ישראל מסלנט, ר' יצחק אלחנן ור' אלכסנדר משה לפידות, לחזק את הכולל ולהבטיח את קיומו החמרי, הוכתבו אף הם על פי אותו נימוק – לחזק את "עמוד ההוראה" בישראל. במלים אחרות: הם ביקשו ליצור את התנאים הדרושים כדי שתנתן האפשרות ביד אברכים לומדים להשתלם בתור מורי הוראה או רבנים, על מנת להנהיג ולהורות את העם הלכה למעשה (החפץ חיים חייו ופעלו עמ' קס-קסא).
החפץ חיים היה מזרז תמיד את תלמידי הישיבה, שכדי שיוכלו להשפיע כראוי על אחרים, כדאי שילמדו את אמנות הנאום. אף מזכיר היה מזמן לזמן כללים מסוימים במקצוע הנאום, כגון: "בעיקר יש לרכוש בקיאות בתנ"ך ובמדרש, להתבונן בכל בעיה כדי למצוא את פתרונה בתורה או בפירושי חז"ל". "לדבר בכל פעם רק בענין אחד בלבד". "משמצליחים לבטא רעיון טוב, ויהי אפילו נכון כנכון היום, יש להזהר מלקלקלו על ידי הוספת רעיון אחר באותו ענין"... (החפץ חיים חייו ופעלו עמ' תתשפא-תתשפב).
בשנת תרנ"ו (1896) החליט האַלְטֶער (הסבא) מנובהרדוק רבי יוסף יוזל הורוביץ, שכדי להשפיע באמת על בני דורו יש לפתוח ישיבה, שתהיה מרכז רוחני לכל פעילותו להפצת המוסר והשכלה יהודית לבני העם. מיקום הישיבה נבחר בעיר נובהרדוק. בנוסף פעל לייסד ישיבות ובתי מדרש דומים בערים עם אוכלוסייה יהודית גדולה, במטרה להוות מרכז רוחני ליהודי כל ערי האיזור. כך נוסדו בתי מדרש בערים: ברדיטשוב, באלטה, אודסה, מיקולאייב, חרסון ומוהיליב-פודילסקי. בשיאה מנתה רשת הישיבות של ישיבת נובהרדוק כ-4,000 תלמידים.
סיפר רבי משה טשינגל זצ"ל על אותה אש שיקדה בליבו של רבו האַלְטֶער. היה זה באחד הימים, החליט האַלְטֶער כי עליו להקים ישיבות אף ברוסיה המרוחקת, לשם כך הוא נטל ארבעה בחורים מליטא, ונסע עמם לרוסיה, בכדי לייסד שם ישיבה, שתהא מקום השראה להרביץ בו תורה ויראה ברבים. בהגיעו לעיר פגש באחד מבעלי הבתים הנכבדים שגר במקום, שח לו ר' יוזל את תוכניתו, השיב לו אותו בעל בית: מה עשית? לקחת ארבעה בחורים מירושלים דליטא, והבאת אותם לרוסיה, בין הגויים, מה יהיה בסופם?! השיב לו רבי יוזל תשובה ניצחת: אם מביאים ברזל מלובן, לסיביר, כשיביאוהו לשם, הברזל כבר יתקרר, אבל האש בעצמה, לא מתקררת, גם בסיביר, אדרבה, היא מחממת ומבשלת עבור אחרים. הבחורים האלה הם האש עצמה, "אש התורה ויראת שמים בוערת בהם", לא די שהם לא יתקררו, אלא הם עוד יחממו אחרים (מתוך מאמרו המקיף של הרב ב. הלחמי על רבי יוסף יוזל הורוויץ זצ"ל).
הרב שרגא פייבל מנדלוביץ' היה מגדולי מקימי עוּלָה של תורה באמריקה, הוא הקים את ישיבת תורה ודעת, בית מדרש עליון במונסי, ארגון תורה ומסורה, ועוד מוסדות רבים. רבי משה פיינשטיין התבטא אודותיו: "בלעדיו לא היו כלל לימוד תורה ויראת שמים באמריקה". לאחר הצלחת ישיבת תורה ודעת שהוציאה מתוכה מאות בוגרים בני תורה המחויבים לתורה המסוּרה ללא פשרות, הקים את ארגון "אש דת" שנועד להכשיר קבוצה של מחנכים מסורים שיפיצו תורה בקהילות היהודיות המרוחקות. בהמשך הקים תכנית מתיבתא במונסי בה הכשיר קבוצת תלמידים מוכשרים המתאימים לתפקידים חינוכיים וציבוריים, רבי זליג אפשטיין לימד אותם גמרא, וחברי צוות נוספים של גדולי תורה לימדו אותם היסטוריה יהודית, תורת הרש"ר הירש, השקפה, אומנות הנאום, ופדגוגיה. ביום ראשון אחד, לקראת סיום לימודיהם של התלמידים במונסי, הביא ר' שרגא פייבל דובר קונסרבטיבי לדבר בפני התלמידים. הוא רצה לראות אם הם מסוגלים להפריך את טיעוניו. כאשר סיים האיש להציג את דבריו, אמר ר' שרגא פייבל לתלמידיו להגיב לטיעוניו. הויכוח הלך והתלהט, והוא פשוט ישב שם כשידיו שלובות על חזהו, צופה בתלמידיו מגינים על השקפתם, הם כמובן לא אכזבו אותו. תלמידיו של ר' שרגא פייבל מציינים שבאותה תקופה המרחק בין האורתודוקסים לקונסרבטיבים לא היה ברור כפי שהוא בימינו, הרבה אורתודוקסים שחיפשו משרת רבנות ראו את עתידם בקהילות הקונסרבטיביות (מקור: Reb Shraga Feivel, ArtScroll, 194-195. 289).
"בית התלמוד" אותו הקים יהודה במצרים בהוראת יעקב אבינו, ממשיך להיות הבסיס להבטחת עתידו של עם ישראל לאורך כל הדורות, בכל מקום ובכל זמן על פי הדרך אותה מוסרים ומתווים חכמי התורה.

הרב משה ליב הכהן הלברשטט

מייסד וראש תוכנית "יורו" להכשרת רבנים ומנהיגים לקהילות בארץ ובתפוצות

פנחס
העברת שרביט ההנהגה
תמוז תשפ
הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה
בואי כלה
ליקוט הלכות בענין קבלת שבת מפלג המנחה
אחרי מות
שעיר לעזאזל
איר תשפ
חקת
ההגיון שבחוקה
תמוז תשפ

ויגש

29 דק'
ויגש
גילוי הקב"ה בכל הבריאה
שפת אמת לפרשת ויגש
הרב חיים כץ | ב' טבת תשע"ב
ויגש
יוסף ובנימין כנגד יעקב ויהודה
לפרשת ויגש
הרב דוד דב לבנון | פרשת ויגש, תשס"ב
41 דק'
ויגש
איך שומרים על ראש פתוח?
שיחת מוצ"ש פרשת ויגש
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' טבת תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ויגש
רבנים שונים | טבת תשפ"ו

ויגש

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הרב אליעזר מלמד
הרב יעקב שפירא
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב חנן פורת ז"ל
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב מרדכי הוכמן
הרב מרדכי גרינברג

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו