ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הרב צבי יהודה קוק (תרנ"א-תשמ"א) הוא בנו של הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל, שהיה הרב הראשי הראשון לארץ ישראל וידוע כהוגה דעות מקורי.
לרב אברהם יצחק קוק זצ"ל היה קשר מתמשך עם סופרים ואנשי רוח בני דורו. ככוח האב כן כוח הבן.
המכתבים שנשלחו לחיים נחמן ביאליק ולזקן הסופרים אז"ר (אלככסנדר זיסקינד רבינוביץ') מעידים על קשר אישי ומפגשים בין הרב צבי יהודה קוק זצ"ל לסופרי דורו ועל הכבוד הדדי שרכשו זה לזה.
בימים אלו מציינים 120 שנה להולדת הרב צבי יהודה קוק (נו' ערב פסח תרנ"א). פרסום שתי האגרות האלו נועד להארת דמותו ולעילוי נשמתו.
המכתבים מתפרסמים באדיבותו של מר שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק.
ב"ה כב תמוז [ת]רפ"ח
כ' הרח"נ ביאליק הי"ו, שלום
אשתקד בחיפה אמר לי כ' פרוש כמדומני / בשם רי"מ פינס ז"ל או בשם הד"ר הופמן ז"ל – על / "אין הקומץ משביע את הארי", שהוא מל' ארמית: / חגב, והנה ראיתי ונזכרתי להעיר את כ' כי זהו / פרוש ב' ברש"י גופו ב "ברכות" במקומו. ויסלח נא
בכבוד וברכה וידידות ויקר
צבי יהודה הכהן קוק
כ' הרח"נ ביאליק הי"ו, שלום
אשתקד בחיפה אמר לי כ' פרוש כמדומני / בשם רי"מ פינס ז"ל או בשם הד"ר הופמן ז"ל – על / "אין הקומץ משביע את הארי", שהוא מל' ארמית: / חגב, והנה ראיתי ונזכרתי להעיר את כ' כי זהו / פרוש ב' ברש"י גופו ב "ברכות" במקומו. ויסלח נא
בכבוד וברכה וידידות ויקר
צבי יהודה הכהן קוק
הערת העורך:
"פרוש ב' ברש"י גופו ב "ברכות" במקומו"
פירוש זה אינו מופיע בפי' רש"י כפי שנדפס בגמרות אלא בפי' רש"י ב"עין יעקב". כך כתב בהגהות מהר"ץ חיות הנדפסות בסוף הגמרא.
בספר בית אהרן לר' אהרן מגיד (ניו יורק תשל"א), חלק שביעי, ערך: אין הקומץ משביע את הארי כתב שחוקרים אחרונים כתבו חידוש זה כאילו מבטנם יצא הדבר ולא ראו שכבר קדמום הראשונים. וכיוון למה שמובא במילון בן יהודה בהערתו לערך "קומץ".
בס"ד ח' תשרי [תר]צ"א עיקו"ת
כ' מר ידידי היקר מאד נכבד
הרא"ז רבינוביץ הי"ו
גמח"ט ושלום וברכת השנה והחגים.
לא עלה בידי להתראות את כ' / בהיותי בת"א לפני כשבועיים. חשבתי אז / להעירו ע"ד ספריו החשובים של החכם האנגלי הרפורד, – היודע ואוהב את / היהדות באופן נפלא, - ע"ד תורת / היהדות הפרושית וערכה העולמי, / כהמשכה האמיתי של הנבואה בחיוניותה / הנמשכת עד היום. כדאי וחשוב מאד / היה לתרגמם לעברית, בשביל הנוער שלנו / המתחשב מאד עם דבריו של גוי, וביחוד לעומת / הרבוי של תרגומי דברי תפלות, שזכו / ומזכים בהם את ספרותנו החדשה. אולי יואיל כ' לזכות / במצוה זו בהתמחות זריזותו ושקידתו.
נאמן ידידות יקרו, מצפה שלומו ושלותו
באה"ר ותוחלת ישועה
צבי יהודה הכהן קוק
כ' מר ידידי היקר מאד נכבד
הרא"ז רבינוביץ הי"ו
גמח"ט ושלום וברכת השנה והחגים.
לא עלה בידי להתראות את כ' / בהיותי בת"א לפני כשבועיים. חשבתי אז / להעירו ע"ד ספריו החשובים של החכם האנגלי הרפורד, – היודע ואוהב את / היהדות באופן נפלא, - ע"ד תורת / היהדות הפרושית וערכה העולמי, / כהמשכה האמיתי של הנבואה בחיוניותה / הנמשכת עד היום. כדאי וחשוב מאד / היה לתרגמם לעברית, בשביל הנוער שלנו / המתחשב מאד עם דבריו של גוי, וביחוד לעומת / הרבוי של תרגומי דברי תפלות, שזכו / ומזכים בהם את ספרותנו החדשה. אולי יואיל כ' לזכות / במצוה זו בהתמחות זריזותו ושקידתו.
נאמן ידידות יקרו, מצפה שלומו ושלותו
באה"ר ותוחלת ישועה
צבי יהודה הכהן קוק
הערת העורך:
"ע"ד ספריו החשובים של החכם האנגלי הרפורד"
רוברט טרברס הרפוד (Herford, Robert Travers). מלומד נוצרי חי בין השנים 1860-1950 .
בין חבוריו:
The Pharisees. New York 1924
The truth about the Pharisees. New York 1925
באדיבות עלון איגוד ספרני היהדות
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

















