^ 1. על ישיבת ולוז'ין בימים שלמד בה הראי"ה, ראה תיאור הנצי"ב עצמו במכתב לתורמים פוטנציאליים באמריקה, בתוך "אוצרות הנצי"ב" עמ' 361-362.
^ 2. הגאון ר' אהרון סולווייצ'יק, ליקוטי הראי"ה ב, עמ' 222.
^ 3. מפי חברו לישיבה הצעיר ממנו, הגאון ר' איסר זלמן מלצר, טל הראי"ה עמ' עא ושיחות הראי"ה עמ' קא.
^ 4. ליקוטי הראי"ה א, עמ' 507.
^ 5. ליקוטי הראי"ה א, עמ' 412.
^ 6. הרב משה שמואל שפירא, שיחות הראי"ה עמ' ק.
^ 7. בשדה הראי"ה עמ' 23.
^ 8. שיחות הראי"ה פרק ט.
^ 9. הרצי"ה, בתוך שיחות הרצי"ה שבעיטורי כהנים מס' 160, עמ' 1.
^ 10. זו נפטרה ממחלה ביום ג' לסדר בחקותי, י"ג באייר [או בג' לסדר במדבר כ' באייר] ה'תרמ"ט.
^ 11. הנצי"ב החל לכהן בה בתפקיד זה בשנת ה'תרי"ג.
^ 12. כך מעיד הראי"ה בעצמו במאמרו על רבו "ראש ישיבת 'עץ חיים'", ראה להלן אודות מאמר זה.
^ 13. הגאון ר' איסר זלמן מלצר, שיחות הראי"ה עמ' קא.
^ 14. הגאון ר' אברהם דובער הכהן שפירא, "לשלושה באלול" א, א ושיחות הראי"ה עמ' קא (ראה התארים שמכנה את הראי"ה: "ידיד נעורי, אהובי, וחמוד לבבי, הרב הגאון הגדול, צדיק וחוסיד, מרא דארעא דישראל", נספחות לאגרות הראי"ה חלק ג עמ' שיז).
^ 15. הרב יהושע קניאל, מועדי הראי"ה עמ' תקף ומאבני המקום יא, עמ' 57.
^ 16. בשם זקני ישיבת וולוז'ין, "הרב", עמ' 15; בשם חברו לחדר ר' אפרים טייטלבוים, שיחות הראי"ה עמ' ק; בשדה הראי"ה עמ' 24.
^ 17. הרבנית אשת הנצי"ב, "הרב", עמ' 15 ושיחות הראי"ה עמ' ק-קא.
^ 18. שבחי הראי"ה עמ' מג "מפי רבים".
^ 19. ליקוטי הראי"ה א, עמ' 427.
^ 20. ר' מרדכי רבינר, טל הראי"ה עמ' נט-ס.
^ 21. בשדה-הראי"ה עמ' 355.
^ 22. בשם זקני ישיבת וולוז'ין, "הרב", עמ' 15; ר' אפרים טייטלבוים, טל הראי"ה עמ' סה ושיחות הראי"ה עמ' ק.
^ 23. הרב יהושע קניאל בשם אבי הראי"ה, מועדי הראי"ה עמ' תקף, מאבני המקום יא, עמ' 57.
^ 24. ר' אפרים מצגר, שבחי הראי"ה עמ' מג.
^ 25. טל הראי"ה עמ' סח.
^ 26. בשם זקני ישיבת וולוז'ין, "הרב", עמ' 15.
^ 27. שבמזרח לטביה, על גבול רוסיה.
^ 28. אמו של רש"ז היתה אחות אביו של רי"ר.
^ 29. בן אח נוסף של אמו של רש"ז.
^ 30. הנצי"ב עצמו ידע כי את מעשה יקר הישיבה ותהילתה מסר החתן לחותנו הגאון האדר"ת. באגרת ששיגר אליו (בי"ח בסיון ה'תרמ"ח [נספחות לאגרות לראי"ה סי' 9], כארבעה חודשים לכהונת הרב כרבה של זויימל), כשהיתה הישיבה תחת איומי השלטונות הצוררים אותה, וכרעה תחת העול הכספי הכבד, הוא מבקש את עזרת האדר"ת שישפיע בדבריו לטובת הישיבה. בה הוא כותב לו: "קִויתי לד' שיעיר קדושת הגאון האב"ד שליט"א [=האדר"ת] אשר הוא יודע ומכיר סגֻלת הישיבה הק' על ידי חתנו ידיד-נפשי הרב הגאון נ"י...".
^ 31. באגרת אף מספר הרב על פגישה עם רבו ר' ראובן הלוי מדווינסק. מאגרת זו מתברר גם שהרב נהג לשלוח למיועד להיות חותנו את דברי תורתו למען ישים את עינו עליהם ויעיר את הערותיו. כשנה לאחר מכן, לשבת חזון (ו' במנחם-אב) ה'תרמ"ה, הגיע הרב מן הישיבה בוולוז'ין הרחוקה, לביקור בבית הוריו בגריווה, כמסופר בבספר מועדי הראי"ה עמ' תקמז.
^ 32. בשם זקני ישיבת וולוז'ין, "הרב", עמ' 15; ר' אפריים טייטלבוים, טל הראי"ה עמ' סו.
^ 33. בשם זקני ישיבת וולוז'ין, "הרב" עמ' 15; ר' אפריים טייטלבוים, שיחות הראי"ה עמ' ק; בשדה הראי"ה עמ' 24.
^ 34. ר' מרדכי רבינר, טל הראי"ה עמ' ס ושיחות הראי"ה עמ' קא.
^ 35. הרב חיים יעקב לוין בשם הרב מסערניק, טל הראי"ה עמ' ס.
^ 36. בשם זקני ישיבת וולוז'ין, "הרב", עמ' 15; הרב מתתיה מדניצקי מבוטען, טל הראי"ה עמ' סט ושיחות הראי"ה עמ' קד; שיחות הראי"ה עמ' צט; בשדה הראי"ה עמ' 23.
^ 37. לשלושה באלול א, א; שיחות הרצי"ה בעיטורי כהנים מס' 115, סע' 3; שיחות הראי"ה עמ' צט.
^ 38. הגאון ר' זליג-ראובן בנגיס, טל הראי"ה עמ' עב. שבחי הראי"ה עמ' מה בשם הרצי"ה בשם הנ"ל.
^ 39. בשם זקני ישיבת וולוז'ין, "הרב", עמ' 15; שיחות הראי"ה עמ' צט.
^ 40. מו"ר הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל, שיחות הראי"ה עמ' קכב.
^ 41. לשלושה באלול א, ב; שיחות הראי"ה עמ' קה בשם בן הנצי"ב הרב מאיר ברלין ("מוולוז'ין עד ירושלים פרק יח); בשדה הראי"ה עמ' 24.
^ 42. שיחות הראי"ה עמ' קה.
^ 43. "הרב", עמ' 15.
^ 44. הגאון ר' אהרון סולוויצ'יק, ליקוטי הראי"ה א, 424; ב, 222.
^ 45. מרן החפץ-חיים וחתנו הרב אהרון הכהן ומהרב מאיר הכהן קפלן, טל הראי"ה עמ' עא, שיחות הראי"ה עמ' ק, קכז ובשדה הראי"ה עמ' 221-222, שבחי ראי"ה עמ' מה.
^ 46. בשדה הראי"ה עמ' 23.
^ 47. ר' מרדכי רבינר, שיחות הראי"ה עמ' קב ומועדי הראי"ה עמ' רמז.
^ 48. ראה להלן סע' ז בהערה לסע' ה מהמאמר "משיחותיו" של הרצי"ה.
^ 49. "הרב" עמ' 15; ר' אפרים טייטלבוים, שיחות הראי"ה עמ' קב ומועדי הראי"ה עמ' רמז.
^ 50. מועדי הראי"ה עמ' רנט.
^ 51. "הרב", עמ' 15-16, טל-הראי"ה עמ' סו-סז ושיחות הראי"ה עמ' צח. שבחי הראי"ה עמ' מד בשם הרב נריה.
^ 52. שיחות הראי"ה עמ' צח.
^ 53. ר' שבתאי דניאל, ליקוטי הראי"ה ב, עמ' 175.
^ 54. הרב שמואל שפרבר, מועדי הראי"ה עמ' שב וליקוטי הראי"ה א, עמ' 174.
^ 55. הרב מאיר ברלין, חזון הגאולה עמ' יב.
^ 56. שיחות הראי"ה עמ' קו.
^ 57. בשדה הראי"ה עמ' 192.
^ 58. טל הראי"ה עמ' קלא-קלב. וראה להלן סע' ז בהערות לסע' ג ממאמר הרצי"ה, במוּבאה האחרונה ממאמר הראי"ה אודות רבו.
^ 59. הרב מאיר ברלין, חזון הגאולה עמ' יב.
^ 60. חיי הראי"ה עמ' יב.
^ 61. "שבועון לחדשות ועניני המדינות", י"ל בשנים ה'תרל"ט-ה'תרע"ה ע"י חברת מחזיקי הדת בלבוב, "לבצר עמודי הדת", בעריכת ר' אברהם גינצלר. נוסד על-ידי הגאון ר' שמעון סופר אב"ד קראקא בעל ה"מכתב סופר" בנו של ה"חתם סופר". לעיתים נקרא "קול מחזיקי הדת". יצא לאור בתדירויות שונות: כל שבוע, שבועיים, שלושה ואף כירחון.
^ 62. ראה מה שכתב הראי"ה כעבור שמונה שנים, בהיותו כבר רבה של זויימל בפתח קונטרס בקורת הלכתי שכתב (שו"ת דעת כהן סימן מה): "תהילה לא-ל יתברך, שונא אני את הקינטוריא ואת הקטגוריא המכונה בשם בקורת".
^ 63. המאמר הראשון נדפס ב"מחזיקי הדת" שנה שמינית, גליון מס' 8 מיום ו' לסדר בשלח, ט' בשבט ה'תרמ"ו עמ' 6-7. השני נדפס בגליון 9 מיום ה' לסדר תצוה, ז' אד"ר ה'תרמ"ו, עמ' 6-7 (שני המאמרים הועתקו לספר "אוצרות הראי"ה).
^ 64. ה"מבקר" מתייחס ללשונו של הנצי"ב שביטוי מסויים של התורה "מליצי" הוא, וה"מבקר" טעה וסבר כי "מליצי" הוא משורש הלצה, ונבהל מן הדברים. הראי"ה כאמור מעמידו על טעותו. דברי הנצי"ב הם בפירושו לפרשת עקב, פרק י פס' יב, בדברי התורה "ועתה ישראל מה ד' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה...". זהו אחד מן הפירושים הארוכים ביותר של הנצי"ב ב"העמק דבר". שם מסביר הנצי"ב שיש ד' סוגים בקהל אליו מדבר משה באותו מעמד: מנהיגים, תלמידי-חכמים, המון העם, נשים וטף. מכל אחד דורש ד' מדרגה אחרת בעבודת ד': מנהיגים - כי אם ליראה. תלמידי-חכמים - ללכת בכל דרכו ולאהבה אותו. המון - לשמור את מצוות ד'. טף ונשים - לטוב לך. ומסביר שמה שהקשו חז"ל "ואטו יראה מילתא זוטרתא היא, גבי משה לאו מילתא זוטרתא", ולא הקשו כן לגבי אהבה וכו' המוזכרים אף הם בפסוק, כי רק המנהיגים נאלצים לעמוד במבחן היראה האמיתי מפאת כבודם, מה שאין כן שאר הציבורים, והגמרא שאלה ביחס למשה.
^ 65. "הרב", עמ' 16. שיחות הראי"ה עמ' קא.
^ 66. הרב מאיר ברלין, "מולוז'ין עד ירושלים", ב, עמ' 587-588.
^ 67. טל הראי"ה עמ' עב. שבחי הראי"ה עמ' מז בשם אחי הרב, הרב רפאל הכהן קוק.
^ 68. הרב מאיר ברלין, מוולוז'ין עד ירושלים, ב, עמ' 587-588.
^ 69. הקדמת המו"ל למהדורה בתרא של חבש פאר.
^ 70. ושוב לאחר הפסקה נוספת קמה אחר מלחמת העולם.
^ 71. ראה בספר "גדול שימושה" עמ' יז-יח (סע' יח).
^ 72. שהיתה עכשיו בתחום שליטת פולין.
^ 73. הרב ר' נפתלי צבי יהודה רי"ף הי"ד, שיחות הראי"ה עמ' צט.
^ 74. ע' שיחות הרצי"ה מס' 51 עמ' 15-15.
^ 75. מתמוז ה'תרמ"ד עת בא בקשרי שידוכין עם בִיתו של האדר"ת, כשהמיועד להיות חותנו הוא רבה של פווניבז' ועד לפטירתו של החותן לשעבר כרבה של ירושלים בשנת ה'תרס"ו, דרך תקופת רבנותו (כסלו ה'תרנ"ד-ה'תרס"א) במיר הסמוכה למינסק בירת רוסיה הלבנה.
^ 76. אמנם עיין שיחות הרצי"ה שבתוך קובץ עיטורי כהנים מס' 160, עמ' 2: "בשנת החמישים להסתלקותו [=של הנצי"ב] פרסמתי כמה משיחותיו שקבלתי מפי אבא זכרונו לברכה".