ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת יקוט ז"ל
מורנו ורבנו מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצוק"ל נולד בליל הסדר בשנת התרנ"א, לאביו מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ולאמו הרבנית ריזא רבקה זצ"ל. באותה תקופה שימש הרב קוק זצ"ל כרבה של העיירה זיימל שבליטא.
הרב צבי יהודה נקרא על-שם סבו שמצד אמו, הגאון הרב צבי יהודה רבינוביץ תאומים זצ"ל, שהיה אב בית-דין בעיר ראגולי, ונפטר בגיל צעיר עוד קודם נישואי בתו.
הוא גדל, כמובן, באווירה ספוגת קודש-התורה ויראת שמים טהורה. בהיותו כבן שמונה כתב עליו אביו, מרן הרב קוק זצ"ל, במכתב אל אביו, סבו של הילד:
"גם בני הנעים צבי יהודה שיחיה בא הנה זה כ-ב' שבועות (למקום נופש) אחרי שגמר בחדרו פרק הגוזל עצים. ברוך ה' ראה בזמן הזה סימן יפה במשנתו. יחזקהו השם יתברך לאורך ימים ושנים לתורה ועבודה". (אגרות ראיה, אגרת ז').
[אחר פטירת אחיו התאום של האדר"ת, הגאון הרב צבי יהודה הנזכר לעיל, אימץ האדר"ת את בתו של אחיו לבת לו, ואחר שבתו שלו בת-שבע, שהיתה אשתו הראשונה של הרב קוק נפטרה, השיא האדר"ת לרב קוק את בת אחיו שהיתה כבתו שלו].
כעבור חצי שנה כותב מרן הרב אל הסבא שמצד האמא, הלא הוא הגאון האדר"ת, על-אודות הבן צבי יהודה:
"ברוך ה' על שקידת הבן הנחמד שיחיה, אשר קול רינה של תורה המתמדת בביתי מקולו שיחיה, מרנן לבבי ומשמח נפשי בכל עת ובכל שעה, וזאת נחמתי בעתים אשר בעוה"ר הנני נטרד משעשועי תורת השם יתברך מפני הטרדות או חלישות בעוונותי הרבים, כי תהלה לא-ל יתברך קלא דאורייתא נשמע בבית ברוך ה'. יחזק ה' יתברך כוחו וחילו לאורייתא להוסיף לקח, כי חמודות הוא לי ברוך ה'". (אגרות ראיה, אגרת י').
באגרת הראשונה ציין הרב זצ"ל את ההספק וההבנה שבלימוד של בנו צבי יהודה שיחי': 18 דפים של פרק הגוזל עצים במסכת בבא קמא, ושראה סימן יפה בלימודו, היינו, שהבין היטב את הגמרא. באגרת השנייה מציין הרב את שקידתו של הילד בן השמונה וחצי, שממשיך גם בבית, כנראה בלילה, בקול רינה של תורה. לא לחינם כותב מרן הרב זצ"ל על-אודותיו כבר בגיל זה: "חמודות הוא לי", ביטוי מיוחד שהמלאך משתמש בו ביחס לדניאל להצדיק את התגלותו אליו.
עלייתו לארץ
בכ"ח באייר התרס"ד עלה מרן הרב קוק זצ"ל לארץ-ישראל, על-מנת לשמש כרבה של יפו ושל המושבות החדשות שהיו אז, כגון פתח-תקווה, ראשון-לציון, גדרה ורחובות. כמובן שגם הבן צבי יהודה עלה אז עם הוריו, והוא בן 13 שנים. יום זה, כ"ח באייר, נחקק במשפחה כיום גדול, יום של שמחה ותודה לה'.
לאחר עשר שנים, בשנת התרע"ד, בהיות הרב צבי יהודה בחו"ל, כותב לו אביו (אגרת תרפ"ז):
"ברוך השם עבר עלינו יום אתמול כ"ח אייר, זה היום הגדול אשר בו זיכנו צור ישראל ברוך הוא לבוא לארץ חמדתו ולראות בעינינו התחלת צמיחת קרן ישעו לעם קדשו. בטח גם אתה מחמדי נזכרת מזה, הודות לה' על רוב חסדיו...".
לאחר ס"ג שנים, בשנת התשכ"ז, זכה יום כ"ח באייר להיות יום שחרורה של ירושלים ושל הר-הבית מעול זרים. "זה היום הגדול" הכאילו פרטי, זכה להיות היום הגדול הכללי. מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל בשיעוריו, היה מחבר את "היום הגדול אשר בו זיכנו צור ישראל לבוא לארץ חמדתו", "היום שבו התחיל לזרוח אורו של בעל ספר 'האורות' בארץ ישראל", עם יום כיבוש ירושלים. "נחית בחסדך עם זו גאלת, נהלת בעזך אל נוה קדשך" (שירת הים, פרשת בשלח).
כשהיה מורנו ורבנו הרב צבי יהודה מדבר בכ"ח באייר, היה מזכיר את העלייה ואומר:
"פלאי פלאים של הנהגה של רבונו של עולם. בכ"ח אייר שנת תסד"ר הופיע האור החדש בציון, אורו הגדול והקדוש של הרב אבא ז"ל בארץ-ישראל, ובאותו יום בשנת התשכ"ז הופיעה חזרת גילוי השכינה של ירושלים, הכותל המערבי וכל מלוא רוחב ארצנו. פלאי פלאים של הנהגה א-לוהית. זה לא עניין משפחתי, פרטי" (מתוך התורה הגואלת ח"א, כ"ח אייר).
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
