ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן ז"ל
הדמות המרכזית בפרשת מקץ היא יוסף. חז"ל עומדים על הדמיון הרב שיש בין יעקב אבינו ויוסף. וכך מובא במדרש:
שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה . יעקב ויוסף שניהם היו צדיקים גמורים ושניהם היו דומים זה לזה. אתייא כההיא דאמר ר' שמואל בר נחמני 'אלה תולדות יעקב יוסף' (בראשית לז), לא היה צריך קרייה למימר אלא 'אלה תולדות יעקב ראובן', למה נאמר אלה תולדות יעקב יוסף? ללמדך שהיה יוסף דומה לאביו בכל דבר - מה יעקב נולד מהול אף יוסף נולד מהול, מה זה היתה אמו עקרה אף זה היתה אמו עקרה, מה זה נתקשית אמו מצער עיבורה אף זה נתקשית אמו בשעת הלידה, מה זה ילדה אמו שנים אף זה ילדה אמו שנים, מה זה אחיו מבקש להרגו אף זה אחיו מבקשים להרגו, זה אחיו שונא אותו וזה גם כן, זה רועה וזה רועה, זה נשטם וזה נשטם, זה נגנב ב' פעמים 'גנובתי יום וגנובתי לילה' (שם לא) וזה נגנב שתי פעמים 'כי גנב גנבתי וגו'' (שם מ), זה נתברך בי' ברכות וזה נתברך בי' ברכות, זה יוצא חוצה לארץ וזה יצא חוצה לארץ, זה נשא אשה בחוצה לארץ וזה נשא אשה בחוצה לארץ, זה הוליד בנים בחוצה לארץ וזה הוליד בנים בחוצה לארץ, זה לוו אותו מלאכים וזה לוו אותו מלאכים, זה נתגדל על ידי חלום וזה נתגדל על ידי חלום, זה נתברך בית חמיו בשבילו וזה נתברך בית חמיו בשבילו, זה ירד למצרים וזה ירד למצרים, זה כלה את הרעב וזה כלה את הרעב, זה השביע בנו וזה השביע אחיו, זה מת במצרים וזה מת במצרים, זה נחנט וזה נחנט, זה עלו עצמותיו וזה עלו עצמותיו, הא לפי שהיה יוסף דומה לאביו לכך נאמר 'אלה תולדות יעקב יוסף' ולכך נאמר 'שניהם מלאים וגו'' על יעקב ויוסף. (מדרש רבה במדבר פרשה יד פסקה ה)
אם נשים לב כל הפרטים שאותם מזכיר המדרש כדומים הינם פרטים שלא קשורים לדרך ההתנהגות של יעקב ויוסף אלא במה שהקב"ה סובב שיקרה ליעקב וליוסף.
האם ניתן להשוות גם בדרך התגובה של יעקב לדרך ההתמודדות של יוסף?
לכאורה במבט ראשוני נראה שגם במידותיהם יעקב ויוסף דומים. כך נראה מתחילת דברי המדרש שמתחיל בתאור שניהם כצדיקים גמורים. אלא שלאחר מכן המדרש מוצא את הדמיון רק בארועים שארעו להם. ודאי המכנה המשותף הוא בכך שלמרות כל הנסיונות שנתנסו ולמרות היותם בודדים בסביבה נוכרית ששם ה' רחוק מפיה ולבה, מצליחים שניהם להשאר דבקים ומאמינים בישועת ה'.
גם התיחסותם לסביבה הינה התיחסות שלא בדרך המלחמה אלא נסיון להשתלב ללא רצון לעורר מהומות מיותרות. הינם מביאים ברכה לכל מקום שהם מגיעים אליו. מצד אחד הם מאד לבד, אולם הינם מאד רצויים לסביבתם.
יעקב ויוסף - לשניהם היו ברורים היעדים אליהם הם חותרים. אולם בכדי להגיע אל היעדים האלו היו צריכים ללכת בדרך מאד מפותלת ומסובכת.
יעקב לא ויתר על הברכות מאביו יצחק, לא ויתר על לקיחת רחל לאישה, לא ויתר על חזרתו לארץ ישראל ולא נשאר תקוע ומנוצל אצל לבן. הוא אף לא ויתר על רצונו שלא לכרות ברית ושותפות עם עשיו ולא ויתר על כך שלא רצה לכרות עם אנשי שכם. אולם את כל היעדים האלו השיג בדרך מפותלת ומסובכת. הכל ב"פוליטיקה שקטה".
גם יוסף לא ויתר על החלומות שחלם בבית אביו, לא ויתר לפוטיפר בהאשמה שהאשימו אותו ובסופו של דבר הוכיח את צדקתו. ובפרשתינו אנו קוראים כיצד הוא לא מותר על רצונו לראות את יעקב ואת אחיו בנימין. וכן הוא לא מותר לאחיו לערוך עימם חשבון על מכירתו. כל זאת משיג יוסף בסבלנות ובדרך מפותלת.
ההבדל בין יעקב ליוסף
בכל אופן נראה שבנקודה אחת אנו רואים הבדל גדול בין מידת יעקב למידת יוסף. אצל יעקב אנו רואים שלמרות ההבטחות של הקב"ה, בכל אשר הוא הולך הוא עושה כל דבר בפחד שמא לא יעלה בידו לצאת מן הצרה. חז"ל למדו מיעקב אבינו האומר "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך" שאין הבטחה לצדיקים בעולם הזה. בכל מוצאי שבת עם צאת השבת והחזרה לימי המעשה אנו מעודדים את עצמנו באמירה "אל תירא עבדי יעקב".
לעומת זאת יוסף נראה שהוא מלא בטחון . אין שום רמז על קושי בכל ההתנהלות שלו בעולם המעשה. הנקודה היחידה בה אנו רואים שהמהלכים טיפה תקועים היא בתחילת פרשתינו. "ויהי מקץ שנתיים ימים" ועל זה אמרו חז"ל שהתעכב יוסף שנתיים בעליה המסחררת שלו, משום שיחסית למידתו הקבועה בה בטח בקב"ה ומיד נענה, כאן סמך על שר המשקים ושם מבטחו בבשר ודם.
ניתן לומר שיעקב הוא בחינת החכם שנכנס לצרה, אולם תמיד מכח תפילותיו ובקשותיו נחלץ ממנה. אולם יוסף הוא בחינת הפקח שכלל לא נכנס לצרה.
כביטוי לכך ניתן לראות זאת בתחילת הפרשה בפתרון החלום של פרעה. פרעה חולם על שבע שנים טובות שלאחריהם שבע שנים רעות. את יעקב אנו מוצאים בהמשך הפרשה נכנס לצרה, אולם לאחר מאמצים הוא מצליח למצוא שבר לבני משפחתו. לאחר מכן יעקב אבינו מגיע למצרים ומכח זכותו ע"פ דברי חז"ל נפסק הרעב. אולם יוסף במקום להכנס לצרה של שנות הרעב, במקום להתמודד עם הרעב רק בשנות הרעב, הוא מנצל את השנים הטובות ומכין מחסנים בשנות הטובה כך שגם כשיגיעו הצרות כבר מוכנה התרופה לפני המכה.
מהות ההבדל
ממה נובע ההבדל בין יעקב ליוסף? יעקב אינו מוכן להתלבש לגמרי בלשון של עשיו ולהיות איש שדה. הוא תמיד מרגיש שהעולם הזה יותר שייך לעשיו מאשר ליעקב. הוא שקוע בעולמו הפנימי ורק מן הגובה הזה הוא מוכן להתמודד עם העולם הזה. אולם יוסף מעיז יותר והוא מלובש לגמרי כמו מצרי לומד שבעים לשון. הוא מוכשר יותר גם בעניני העולם הזה יותר מהמנהיג של המעצמה הגדולה ביותר.
כך מובנים לנו דברי חז"ל שעשיו אינו יכול להימסר בידו של יעקב:
מה כתיב למעלה מן הענין? 'ואלה המלכים וגו'' וכתיב הכא 'וישב יעקב'. א"ר חוניא: משל לאחד שהיה מהלך בדרך וראה כת של כלבים ונתיירא מהם וישב לו ביניהם. כך כיון שראה אבינו יעקב עשו ואלופיו נתיירא מהם וישב לו ביניהם. א"ר לוי: משל לנפח שהיה פתוח באמצע פלטיא ופתח בנו זהבי פתוח כנגדו וראה חבילות חבילות של קוצים ונכנסו למדינה, אמר: אנה יכנסו כל החבילות הללו? והיה שם פקח אחד, א"ל: מאלו אתה מתיירא? גץ אחד יוצא משלך וגץ אחד משל בנך ואתה שורפן! כך כיון שראה אבינו יעקב עשו ואלופיו נתיירא, א"ל הקב"ה: מאלו אתה מתיירא? גץ אחד משלך וגץ א' משל בנך ואתם שורפים אותם כולם! הה"ד 'והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה' (עובדיה א). 'וישב יעקב', כך אמרו חכמים: 'אלה תולדות יעקב יוסף' - התולדות הללו לא באו אלא בזכותו של יוסף ובשבילו, כלום הלך יעקב אצל לבן אלא בשביל רחל, התולדות הללו היו ממתינות עד שנולד יוסף הה"ד 'ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף' (בראשית ל) - כיון שנולד שטנו של אותו רשע 'ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה'. (מדרש רבה בראשית פרשה פד פסקה ה)
אולם במדרש אנו רואים שגם יוסף לבד אינו יכול להתמודד עם עשיו. במדרש מתואר יעקב כאש ואילו יוסף כלהבה. נראה שהדימוי הוא שיעקב הוא הכח הפנימי ואילו יוסף הוא הוא הכח לגרום לכח הפנימי להתפשט. כך אומר יעקב ליוסף בברכותיו "מידי אביר יעקב, משם רועה אבן ישראל" - כל הכח של יוסף הוא מידי אביר יעקב.
כוחו של יוסף בדורנו
גם בדורינו אנו יכולים לומר שהתנועה הציונית היא התלבשות של הכח של יוסף. המעבר של עם ישראל מגלות לגאולה דרש שיבנו קודם כוחות הקשורים לעולם הזה. אי אפשר להקים מדינה רק ע"י אמירת שמות קדושים וע"י ייחודים עליונים. חייבים להתלבש בכל הכשרונות שמצויים בגויים. זוהי הבחינה של עקבתא דמשיחא. עם ישראל בנה את כל קומתו במשך כל הדורות. בנינו את הראש שלנו, בנינו את הלב שלנו. מה שנשאר זה לבנות את העקב. העקב זו נקודת המגע שלנו עם הארץ עם האדמה.
מדינתינו גם בלבושה החיצוני לא תהיה פחות משוכללת אפילו מהמעצמה הגדולה ביותר בעולם. ב"ה בחזון זה אנו רואים מול עינינו כיצד כל העולם משחר לכח המחשבה וההמצאה היהודי. אולם כל זאת לא יכול להתקיים ללא קשר לראש, לכח יעקב , לכח הפנימי של עם ישראל. אנו בטוחים שכשם שזכינו לראות כיצד נבנה העקב כך שוב נחשוף שכל מה שנבנה בנו הכל פועל רק מכח הראש . "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'".
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
