ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
ארבעה ביאורים למשנה – "הכל שוחטים ושחיטתם כשרה"
1. רבה בר עולא (רק את ההסבר הזה כתסנו בנפרד מהטבלה, כיוון שהדיון עליו מורכב יותר).- הכל – לרבות טמא בחולין לכתחילה, בדיעבר כשרה – טמא ששחט קודשים.
[ביאור תשובה זו:
1. במה מדובר - מדובר בחולין שנעשו על טהרת הקודש, והחידוש שלא רק שאסור לאכלם בטומאה, גם אסור לטמאם, אך לא גזרו על השחיטה (סכין ארוכה). אך בקדשים – לכתחילה אסור (שמא יטמא), אך בדיעבד אם אומר שלא נגע – כשר.
2. "וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן – שחיטתן כשירה". במה מדובר? לא בחש"ו – כי צ"ל "ואם שחטו", ולא בחולין – כי מותר לכתחילה, אלא מדובר בטמא בקדשים – שבדיעבד, גם אם אינו כאן שנשאל אותו – אם השגיחו עליו – גם מותר.
3. הרי טמא בקדשים נלמד כבר בזבחים (לא:) – שטמא ושאר הפסולים כשרים בשחיטה. תשובה – אחד העיקר, והשני הובא דרך אגב.
(ב 2-)
4. איך שוחט ובמה נטמא - אם בטומאת מת ושוחט בכלי מתכת – הטומאה עוברת לחרב (אב – "חרב הרי הוא כחלל), ואז טמאת הבשר.אלא: 1. נטמא בטומאת שרץ (אין בזה "חרב הרי הוא כחלל). 2. שוחט בכלי עץ (פשוטי כךי עץ לא מקבלים טומאה).
סיכום הביאורים הראשון ושאר הביאורים:
במה מדובר | האמורא | הכל שוחטים – לכתחילה | ושחיטתן כשירה – בדיעבד | וכולן ששחטו ואחרים רואים – כשירה בדיעבד | בעיות עם השיטה | תירוצים |
|
1. טמא | רבה בר עולא | בחולין | בקדשים – כשאומר שלא נגע | כשלא נמצא ואחרים ראו שלא נגע | לגבי חולין – מה החידוש שמותר?
לגבי קודשים – כבר נאמר בזבחים! | לגבי חולין – צריך להעמיד חולין שנעשו על טהרת הקדש ושם כקודש. | שאר השיטות - |
2. כותי (בהנחה שכותי גרי אמת). | אביי - | כשישראל עומד על גביו | כשנכנס ויוצא/לא היה – בודקים אם אוכל | קשה
| ראיות רבא משמירת יין (ע"ז)- | עונה אביי – שם לא נגע ביין, אך כאן נוגע וחוששים. | 1. קשה "אחרים", 2. ראיות רבא. 3. כותים גרי אריות. |
רבא | כשנכנס ויוצא | כשלא היה – בודקים אם אוכל |
|
| 1. קשה "אחרים". | ||
3. ישראל מומר לנבילות לתיאבון | רב אשי | כשבדקו הסכין לפני (כרבא) | כשבדקו הסכין אחרי | קשה |
|
| 1. קשה "אחרים". 2. חולקים על רבא. |
4. מומחין/מוחזקים | רבינא | שידוע מראש שהוא: מומחה (יודע ההלכות) | שרק אחרי השחיטה: בדקו שהוא מומחה | אינו כאן, ואחרים מעידים זאת עליו |
|
| רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן |
מוחזק (שחט כמה פעמים ולא "התעלף") | מעיד על עצמו שלא נתעלף |
|
| לא חוששים להתעלפות |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
בדיקת קורונה בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
