ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
ארבעה ביאורים למשנה – "הכל שוחטים ושחיטתם כשרה"
1. רבה בר עולא (רק את ההסבר הזה כתסנו בנפרד מהטבלה, כיוון שהדיון עליו מורכב יותר).- הכל – לרבות טמא בחולין לכתחילה, בדיעבר כשרה – טמא ששחט קודשים.
[ביאור תשובה זו:
1. במה מדובר - מדובר בחולין שנעשו על טהרת הקודש, והחידוש שלא רק שאסור לאכלם בטומאה, גם אסור לטמאם, אך לא גזרו על השחיטה (סכין ארוכה). אך בקדשים – לכתחילה אסור (שמא יטמא), אך בדיעבד אם אומר שלא נגע – כשר.
2. "וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן – שחיטתן כשירה". במה מדובר? לא בחש"ו – כי צ"ל "ואם שחטו", ולא בחולין – כי מותר לכתחילה, אלא מדובר בטמא בקדשים – שבדיעבד, גם אם אינו כאן שנשאל אותו – אם השגיחו עליו – גם מותר.
3. הרי טמא בקדשים נלמד כבר בזבחים (לא:) – שטמא ושאר הפסולים כשרים בשחיטה. תשובה – אחד העיקר, והשני הובא דרך אגב.
(ב 2-)
4. איך שוחט ובמה נטמא - אם בטומאת מת ושוחט בכלי מתכת – הטומאה עוברת לחרב (אב – "חרב הרי הוא כחלל), ואז טמאת הבשר.אלא: 1. נטמא בטומאת שרץ (אין בזה "חרב הרי הוא כחלל). 2. שוחט בכלי עץ (פשוטי כךי עץ לא מקבלים טומאה).
סיכום הביאורים הראשון ושאר הביאורים:
במה מדובר | האמורא | הכל שוחטים – לכתחילה | ושחיטתן כשירה – בדיעבד | וכולן ששחטו ואחרים רואים – כשירה בדיעבד | בעיות עם השיטה | תירוצים |
|
1. טמא | רבה בר עולא | בחולין | בקדשים – כשאומר שלא נגע | כשלא נמצא ואחרים ראו שלא נגע | לגבי חולין – מה החידוש שמותר?
לגבי קודשים – כבר נאמר בזבחים! | לגבי חולין – צריך להעמיד חולין שנעשו על טהרת הקדש ושם כקודש. | שאר השיטות - |
2. כותי (בהנחה שכותי גרי אמת). | אביי - | כשישראל עומד על גביו | כשנכנס ויוצא/לא היה – בודקים אם אוכל | קשה
| ראיות רבא משמירת יין (ע"ז)- | עונה אביי – שם לא נגע ביין, אך כאן נוגע וחוששים. | 1. קשה "אחרים", 2. ראיות רבא. 3. כותים גרי אריות. |
רבא | כשנכנס ויוצא | כשלא היה – בודקים אם אוכל |
|
| 1. קשה "אחרים". | ||
3. ישראל מומר לנבילות לתיאבון | רב אשי | כשבדקו הסכין לפני (כרבא) | כשבדקו הסכין אחרי | קשה |
|
| 1. קשה "אחרים". 2. חולקים על רבא. |
4. מומחין/מוחזקים | רבינא | שידוע מראש שהוא: מומחה (יודע ההלכות) | שרק אחרי השחיטה: בדקו שהוא מומחה | אינו כאן, ואחרים מעידים זאת עליו |
|
| רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן |
מוחזק (שחט כמה פעמים ולא "התעלף") | מעיד על עצמו שלא נתעלף |
|
| לא חוששים להתעלפות |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
