ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רועי בן נעמה
האח הצטער, כמובן, על אחותו הרחוקה מתורתנו הקדושה, וניסה לשדלה לשוב לארץ ולהכיר את עולם היהדות. אולם, האחות שמחה מאד בחייה החדשים וסירבה בתוקף לכול פניותיו. לאחר תחנונים מרובים, ניאותה האחות לשוב לארץ לימים ספורים ולהשתתף בשיעור אחד ויחיד. כמובן, שהאח התכונן להזדמנות המיוחדת בחיל ורעדה ואיתר שיעור טוב של מרצה מפורסם במיוחד בשבילה.
נסעו השניים להרצאה, התיישבו במקומותיהם, והמתינו להרצאה המיוחלת. המתינו והמתינו עד שלפתע עלה אדם לבמה והודיע, שעקב תקלה לא צפויה המרצה לא יגיע והוא ימסור שיעור תורני במקומו. כיוון שהשיעור 'הונחת' על אותו אדם מ'הרגע להרגע', עסק השיעור בסוגיא אותה למד באותם ימים המרצה המזדמן, הלכות השבת אבידה.
ליבו של האח נפל בקרבו, וכמובן – האחות הקשיבה בנימוס, ושבה להודו כלעומת שבאה.
והנה, יום אחד הלכה האחות ברחוב ביחד עם ה'גורו' ומצאה ארנק גדוש בכסף רב. בארנק היו תעודות מזהות, כך שללא קושי אפשר היה להשיבו לבעליו. ביקשה האחות להשיב את האבידה, אך ה'גורו' טען בנאום ארוך ונמלץ שהכסף שייך להם מפני שהיקום הקוסמי העניק להם אותו ברוב טובו. לפתע צלצלו בראשה של האחות דברי המרצה אודות חיוב השבת אבידה והיא שבה לארץ ולתשובה שלימה.
הסיפור הזה, מבטא לא רק את מעלתה של מצוות השבת אבידה המופיעה בפרשתנו, כי אם גם אמירה רוחנית יסודית, שבכוחה לשפוך אור על כל תשובת חודש אלול. כשם שאנו אומרים שחפציו של האדם קשורים אליו, ואף אם נאבדו ממנו עדיין הם שלו ומצווים אנו להשיבם לו, כך גם מעשיו של האדם קשורים אליו ואף את המעשים המקולקלים בכוחו לתקן ולהעלות. ("חפץ האדם קשור במעשיו. גם המעשים של העבר אינם ניתקים ממהות החיים והחפץ במקורו, כיוון שאין דבר מתנתק לגמרי, יש ביד החפץ להטביע צביון מיוחד גם על המעשים שעברו. וזהו סוד התשובה... אורות התשובה ו, ה).
ידוע המעשה מהאר"י הקדוש, שהוציא פעם דמות רוחנית של אישה שהייתה בקשר אסור מתוך גופו של בעל העבירה, ללמדך שהעבירות קשורות אל האדם, לפיכך בכוחו לשוב ולהעלותם בתשובתו. ולמעשה – התשובה היא 'השבת אבידה'. בעבירה לקחנו כוחות שה' העניק לנו, והשתמשנו בהם בניגוד לרצונו, כך הם נאבדו לו, ובתשובה אנו משיבים לו אותם.
עיקרון זה שופך אור מיוחד דווקא על תשובת אלול. בדרך כלל, אלול בעינינו הוא מבוא לתשרי. אנו עושים עסקים עם ה'. שבים אליו באלול כדי שהוא יחתום אותנו לשנה טובה ומתוקה. הסתכלות זו יסודה וודאי בהררי קודש, כפי שנכתב במקורות רבים מספור. אולם, בהסתכלות זו אלול מתגמד למדרגת הכנה לתשרי ותו לא.
אפשר להציע הסתכלות אחרת. כלל נקוט בידינו , שבסיומו של הדבר – שיאו ושלמותו. לדוגמא, שעת סעודה שלישית נקראת בספרים הקדושים 'רעוא דרעוין' (רצון הרצונות) ללמדנו שזו שעת השיא של השבת.
כל שנה בונה בעולם נדבך רוחני מיוחד (מהר"ל גבורות ה' פרק מו), ממילא חודש אלול הוא שיא השנה ושלמותה. זה הזמן בו אנו מצויים עדיין במהלך הרוחני המיוחד של השנה ובכוחנו להעלותה ולהשיב את כל כוחותיה לה'. הרי, אדם טוב לא אוהב לעשות חצי עבודה. כולנו רוצים להשלים את הדברים, לפיכך באלול אנו משלימים את השנה ומשיבים את כל האבדות והנפילות לה'.
בהסתכלות זו, תשובת אלול הופכת ממלאת יראה ופחד מהצפוי לנו בשנה הבאה, למלאת שמחה על הסוד הגדול ש'אין יאוש בעולם כלל' ו'לא ידח ממנו נידח', ובכוחנו להעלות ולתקן הכול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
