ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בעקבות לימוד התורה של הבן, נחשף גם אבי המשפחה לתורה, והתחנן שילמדוהו גמרא. האב היה כבר יהודי זקן, וכידוע קשה בגיל מבוגר לקלוט מיומנויות חדשות, לפיכך התקשה האב מאד בלימוד הגמרא. כך עמל האב במשך שנים על הבנת כל שורה וכל מילה, עד אשר זכה לסיים... דף (!) גמרא שלם.
במהלך שנות לימודו, שמע האב על המושג 'סיום מסכת'. כשסיים את הדף הבודד, שמח האב שמחה גדולה, וביקש אף הוא מבנו לארגן לו 'סיום'. נבוך הבן מהבקשה הייחודית, שהרי 'סיום' עורכים על מסכת שלימה ולא על דף בודד. פנה הבן לשכן הגדול רבי משה פיינשטיין, שיפסוק מה לעשות עם הבקשה הייחודית.
פסק רבי משה פיינשטיין, שאכן האב יכול לעשות סיום על הדף הבודד, כי בשבילו זהו אכן השלמת פרק של מאמץ גדול. (הסיפור בנוי על רקע הלכתי – עיין בספרו של רבי משה פיינשטיין, 'אגרות משה', ח"א סימן קנז, שכל מצווה שנמשכה איזה זמן יש לעשות בסיומה שמחה. לכן גם סיום של ספר תנ"ך שהשקיע בו זמן ולמדו עם אחד המפרשים, צריך לעשות לו 'סיום', וזו שמחת מצווה וסעודת מצווה. וסיום זה הוא רק כשעמל על כך, ולא כשלמד ספר זה במהירות בתוך כמה שעות. ו'סיום' כזה יכול גם לפטור את המסיים עצמו מתענית בכורות בערב פסח – עיין פסקי תשובות על סימן תע).
התרגש ושמח רבי משה פיינשטיין בלימודו של אותו זקן, עד שבא בעצמו והשתתף בסיום המיוחד. ובאותו הלילה, לאחר ה'סיום'... השיב האב הזקן את נשמתו לבוראה. 'סיום', תרתי משמע!
בשבוע הבא, יג' אדר, יחול יום ההילולא של רבי משה פיינשטיין. סיפור זה מבטא כמה נקודות חשובות מדמותו הכבירה. רבי משה פיינשטיין, בעוצם התמדתו וגאונותו, סיים מאות פעמים את הש"ס, הטור והשו"ע. רבי משה היה ענק תורני שהיגר מרוסיה לארצות הברית, מ'העולם הישן' ל'עולם החדש', והביא את דבר ה' מקהילות עתיקות ספוגות יהדות למקום חדש שומם מתורה.
והנה, ענק התורה יודע להבין לנפש הזקן המגלה את התורה בזקנותו, ושמח עימו בשמחת הסיום - הזעיר אך הגדול כל כך. נקודה זו מתאימה לדרכו להביא את תורתו הענקית, ולגדל עימה תורה במקום חדש וריק.
רבי משה פיינשטיין גם היה פוסק עצום, מגדולי המשיבים בדורו. דורו היה דור מלא בחידושים טכנולוגיים ובתרבות חיים חדשה, כך שהוטל על שכמו משא הפסיקה המחדשת ומביאה את ההלכה אל הדור. לפסיקה זו היה דרוש גאון עצום בעל כתפיים רחבות, שבכוחו לשמור ולא לזוז כמלוא הנימה מההלכה העתיקה, ויחד עם זאת להביאה רעננה ומתאימה לדורינו.
חלק מדרכו המחודשת של רבי משה בפסיקה, הייתה העובדה שלא רק ציטט מדברי קודמיו, אלא ממש צלל מחדש לעומק הסוגיא – גמרא ראשונים ופוסקים, ודלה משם חידושים ופנינים. כך בסיפור, מחדש רבי משה שעיקר ה'סיום' אינו רק הספר אותו מסיימים, אלא עצם השלמת פרק של עמל ויגיעה בתורה. נאים הדברים לזקן המסיים את חייו בעמל התורה, ונאים הדברים ליום השלמת חייו של רבי משה פיינשטיין, שעמל וחידש בתורה כל ימיו.
שנזכה כולנו לעמול ולהשיג כל אחד ואחת את חלקנו המיוחד בתורה! אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
