ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(פח. רבע עליון – פח: 6 שורות מלמטה)
נושא א - כמה מהדם צריך לכסות?
A. המקורות
1. במשנה – דם הניתז ושעל הסכין -
ת"ק – צריך, ר"י – רק אם אין דם אחר (כלומר לר"י – לא צריך לכסות הכל).
2. בברייתא א -
כנ"ל, אך מוסיפים מקור לת"ק – "וכיסהו".
3. ברייתא ב -
ת"ק - כנ"ל (שצריך הכל), רשב"ג – רק אם לא כיסה דם הנפש.
B. סברות
"דמו"=
ת"ק – כל דמו,
ר"י – מקצת דמו,
רשב"ג – דם המיוחד (דם הנפש)
חלק ב - במה מכסין ובמה אין מכסין
א. הדין הבסיסי
A. במשנה
ת"ק – דברים כתושים דק מכסים, גס – לא מכסים.
רשב"ג – מה שמגדל – מכסים (ראשונים – רשב"ג מפרש את ת"ק).
B. הגדרת דק וגס
1. דק – כל שאין היוצר צריך לכתשו
2. גס – כל שהיוצר צריך לכשתו.
נפק"מ – כשצריך קצת בידיים, לפי שניהם נכנס להגדרה שלהם, וממילא: 1 – נחשב דק, 2 – נחשב גס.
C. ברייתא – מקור (פח. 6-)
מצד אחד יש ריבוי – וכיסהו בעפר – לא רק בעפר עצמו אלא גם בדברים שדומים לעפר (גרוס דק).
מצד שני יש מיעוט - בעפר (רק דברים שדומים לעפר: 1. גרוס דק. 2. מגדל (ולכן אבקת מתכות אינה טובה למשל).
ולמה לא עושים "כלל ופרט" ויהיה רק עפר? כי זהו כלל שצריך לפרט.
ב. יישומים לדין הבסיסי
A. עפר שאינו מצמיח (פח: מעל האמצע)
ר"נ בר"ח – לא מכסים (ורבא חלק),
רנ ברי"צ – מקור מברייתא – המהלך במדבר לא מכסה בעפר המדבר.
B. אפר וזהב
1. בברייתא הנ"ל – אפשר לכסות בזהב כתוש ובאפר של בגד שרוף,
כי נקראו עפר בתורה: "ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת", "מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו".
2. ב"ה – מכסים בהם, ב"ש – לא (נקרא רק "עפר שריפת" אך לא "עפר").
[וצ"ע – הרי אינם מגדלים? אלא שכיוון שנקראו בפירוש עפר – מכסים בהם.
אך אם כך קשה למה לא מכסים בקרקע המדבר?
ולפי גרסת השאילתות זה מובן.
ברייתא – שחור, כחול, נקרת פיסולים, י"א – זרניך.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
