ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כח: רבע תחתון – כט: שורה 6)
א. האם חצי סימן נחשב רוב
A. זאת מחלוקת רב ורב כהנא -
רב – נחשב רוב (כיון שבחלק השני אין רוב, נחשב שמה ששחט הוא הרוב),
רב כהנא – אינו רוב, אלא צריך רוב ממש.
קושיות על רב:
1. משנתנו. תשובה – זה מדרבנן.
2. כלי חרס טמא שחתכו לשני חצאים – שניהם טהורים, ואילו לרב כהנא לכאורה שניהם צריכים להיות "רוב" וטמאים. תשובה – אי אפשר ששניהם יחשבו רוב כי א"א שני "רוב".
3. חתך חצי קנה, שהה ואז המשיך – כשר. בהו"א – כי החצי לא נחשב כלום (כרב כהנא) ואינו מטריף. תשובה – כשר כי החצי נחשב שחיטה שלמה (בעוף) – כרב.
4. מצא חצי קנה פגום, שוחט עוד קצת וכשר, מכאן שחצי אינו מטריף. נסיון תשובה של רבא – לחלק בין מה מצריך למה נחשב שחיטה, אך דוחה אביי – אם בטריפה צריך רוב ממש, כל שכן שבשחיטה.
לכן שיטת רב נדחתה.
B. מחלוקת רב ורב כהנא בנושא אחר – בחצי עם טמא בפסח ראשון -
רב – יעשו בטומאה (כמו רוב), כי חצי עם לא נדחים לפסח שני כי אינם "איש איש".
רב כהנא – יידחו, כי צריך רוב כדי לעשות בטומאה בפסח ראשון.
ב. ביאור הכפילות במשנה שמספיק רוב – רישא בחולין וסיפא בקודשים.
A. ראיות שדווקא הרישא בחולין והסיפא בקודשים:
1. רב כהנא – מהלשון "שחיטה" ביחס לעוף ברישא (ולא מליקה).
2. רב שימי בר אשי – "אחד בעוף" ברישא, ואילו בעולת העוף מולקים שני סימנים.
3. רב פפא – מר"י (באמצע המשנה) מצריך חיתוך סימנים ורבנן לא, ואילו בקדשים גם רבנן יצריכו.[1]
4. רב אשי – מהמשנה הבאה שאומרת שלכתחילה לא ישחט שניים יחד, וזה דווקא בקודשים (בחולין מותר).
B. ר"ל הראה את ההוה אמינא שבקודשים נצריך לשחוט את כל הסימנים סביב משנה ביומא, שנתנו לכהן אחר לסיים את השחיטה.
שאלה – מה ההוא אמינא שזה מעכב, הרי אם זה מעכב אז הכה"ג חייב לעשות זאת?
תשובה – ההו"א שזה מעכב בקודשים זה רק מדרבנן.
[1] א. יש לשים לב, שגם למסקנה שאין צורך בכל הסימן גם בקודשים, זה לא סותר את דעת רב פפא שצריך וורידים, כי חיתוך הוורידים אינו חלק מתהליך השחיטה. ב. לא ברור האם רב פפא מתייחס דווקא לעוף (כרב חסדא בביאור ר"י בכח:) או גם לבהמה. ג. אחרונים אומרים שיתכן ששאר האמוראים שהביאו ראיות אחרות חולקים על רב פפא וסוברים שגם בקודשים לא צריך חיתוך הוורידים.
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
