ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
מזמור ל"ז בתהילים עוסק בהתמודדות עם רשעים. בין דרכי ההתמודדות שמציע המזמור מופיעה מצוות ישוב הארץ כמה פעמים.
בתחילה בפסוק ג' מופיע ציווי: "בטח בה' ועשה טוב", ומה זה "טוב"? "שכון ארץ ורעה אמונה". ובילקוט מבארים: "שכון ארץ" - עשה שכונה בארץ. הוי זורע . הוי נוטע .
לאחר מכן מובאות הבטחות,שמגדירות מי הוא שיירש את הארץ. בפסוק ט: "כי מרעים יכרתון, ו קווי ה' המה יירשו ארץ". כלומר מתוך אמונתם בה' זוכים לירושת הארץ. בפסוק יא': "וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום". התנאי השני לירושת הארץ הוא מידות טובות, ובראשם ענווה. הרב קוק כותב בספר מוסר אביך, שרק מי שיש בו ענווה זוכה לאהבת א"י. ההסבר לכך הוא עפ"י דברי הגמרא שהמתגאה כאילו דוחק רגלי שכינה, וא"י היא התגלות השכינה בעולם, לכן במיוחד במצווה זו דרושה מידת הענווה.
ומתוך האמונה והמידות עולים למדריגה הבאה המופיעה בפסוקים כא-כב: "לווה רשע ולא ישלם וצדיק (רש"י - הקב"ה, צדיקו של עולם) חונן ונותן; כי מבורכיו (של הקב"ה) יירשו ארץ ומקולליו יכרתו". ומתוך זה למדריגת " צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה". (פסוק כט) ואז המזמור מתאר שהצדיק זוכה למעלת לימוד התורה: "פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט; תורת אלוקיו בלבו לא תמעד אשוריו". (פסוקים ל-לא) ומתוך זה נאמר בפעם האחרונה, "קוה אל ה' ושמור דרכו וירומימך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה".
הגמרא בברכות
הגמרא בברכות (מא, ב) מספרת שרב המנונא ורב חסדא ישבו בסעודה והביאו לפניהם תמרים ורימונים. רב המנונא ברך על התמרים. ואז שאל אותו רב חסדא מדוע עשה כך, הרי אמר רב יוסף או רבי יצחק שכל המוקדם בפסוק "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש" קודם לברכה. ואם כך הרימון שהוא חמישי בפסוק קודם לתמר שהוא שביעי (דבש). אמר לו רב המנונא שהרימון אומנם חמישי ל"ארץ" הראשון אבל התמר שני ל"ארץ" השני, והקירבה ל"ארץ" היא הקובעת. ואז אמר לו רב חסדא "מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך", כלומר מי יתן לנו כוחות ברזל ונזכה לשמש אותך, על גדולתו בתורה כפי שהתבטאה בחידוש הזה.
הערה כללית
הרב קוק בסידור עולת ראי"ה (עמוד שעד) מבאר את דברי הגמרא הללו. הרב פותח בהערה כללית. ידוע שמטרת הברכות לעורר אצל האדם דעות ישרות כגון הכרת הטוב לקב"ה, שמכח אותן הדעות האדם מגיע למעשים טובים ומידות טובות. מחדש הרב שגם ההלכות של דיני ברכות לפרטי פרטיהן מעוררות למטרה זו, ולכן אפשר ללמוד מהן את עיקרי התורה ואמונת ישראל.
הקדימות בברכה
דבר ראשון שחידש רב המנונא הוא שכל הקרוב ל"ארץ" קודם בברכה. וזה מלמד אותנו שישוב ארץ ישראל הוא יסוד התורה, כיון שעל ידו יגיע עם ישראל והעולם כולו להשלמתו. ולכן כל מי שקרוב יותר ל"ארץ", כלומר כל מי שמשתדל יותר בישוב הארץ קודם בברכה.
שתי מדריגות
החידוש השני שחידש רב המנונא הוא שמי שקרוב ל"ארץ" השני קודם למי שרחוק מה"ארץ" הראשון.
חיבת הארץ נחלקת לשתי מדריגות. יש אדם המחבב את הארץ, מפני שהוא מכיר את הסגולות הרוחניות שלה לכלל ישראל ולעולם כולו. ויש אדם שמחבב את הארץ, בגלל שהוא מבין שזה המקום הטוב ביותר בשביל עם ישראל מבחינה חומרית. שני סוגי החיבות טובים, אבל ברור שהסוג הראשון נעלה יותר.
שתי תיבות "ארץ" שמופיעות בפסוק מכוונות כנגד שתי המדריגות. ה"ארץ" הראשון כולל חמישה מיני פירות כנגד חמישה חומשי תורה. הוא מסמל את חיבת ארץ ישראל שיוצאת מתוך תורה. ה"ארץ" השני כולל את השמן - החכמה האנושית, והדבש - המתיקות החומרית. כלומר זו חיבה לארץ ישראל כמקום שבו כלל ישראל יהפוך לעם תרבותי, שלו ושבע.
בכל מדריגה יש קרובים ורחוקים לפי רמת ההשתדלות המעשית לישוב הארץ. הרימון למשל נמצא ב"ארץ" הראשון. הוא מבטא אדם שמחבב את הארץ בדרגה העליונה. אבל הוא חמישי לארץ, כלומר שבפועל הוא מרוחק מישוב הארץ. למרות החיבה העליונה הוא לא עושה שום פעולה למען ישוב הארץ. אולי הוא אפילו מתגורר בחוץ לארץ.
מעלת ישוב הארץ
וזה בדיוק החידוש של רב המנונא, שמה שמענין אותנו היא ההשתדלות בישוב הארץ, ואפילו אם היא באה במסגרת של שאיפה לשלמות חומרית של כלל ישראל. כי אצל כלל ישראל יהפך כל ענין גשמי לרוחני, וחבורו של עם ישראל לארץ ישראל הוא זה שיביא בסופו של דבר לכל אותן המעלות הרוחניות הנעלות. אבל החיבה בלב לארץ ישראל, ותהיה הנעלה ביותר, שאינה יוצאת לפועל בהשתדלות בישוב הארץ אין לה ערך רב.
כוחות ברזל
עפ"י זה תובן הלשון המיוחדת שאמר רב חסדא. מי יתן לנו כוחות ברזל, כלומר חוזק חומרי, ונשמש אותך, ללמוד ממך איך להסתכל על מעלת החוזק החומרי בכלל ישראל שהוא המביא לחוזק הרוחני.
ומסיים הרב שהלשון מוסבת גם על עניני כלל ישראל. מי יתן לעם ישראל כוחות ברזל, עוצמה חומרית לרומם קרן ישראל ברוח גבורה, שאותם כוחות בסופו של דבר יהיו משמשים למטרה הנעלית של "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה'".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
