ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
מזמור ל"ז בתהילים עוסק בהתמודדות עם רשעים. בין דרכי ההתמודדות שמציע המזמור מופיעה מצוות ישוב הארץ כמה פעמים.
בתחילה בפסוק ג' מופיע ציווי: "בטח בה' ועשה טוב", ומה זה "טוב"? "שכון ארץ ורעה אמונה". ובילקוט מבארים: "שכון ארץ" - עשה שכונה בארץ. הוי זורע . הוי נוטע .
לאחר מכן מובאות הבטחות,שמגדירות מי הוא שיירש את הארץ. בפסוק ט: "כי מרעים יכרתון, ו קווי ה' המה יירשו ארץ". כלומר מתוך אמונתם בה' זוכים לירושת הארץ. בפסוק יא': "וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום". התנאי השני לירושת הארץ הוא מידות טובות, ובראשם ענווה. הרב קוק כותב בספר מוסר אביך, שרק מי שיש בו ענווה זוכה לאהבת א"י. ההסבר לכך הוא עפ"י דברי הגמרא שהמתגאה כאילו דוחק רגלי שכינה, וא"י היא התגלות השכינה בעולם, לכן במיוחד במצווה זו דרושה מידת הענווה.
ומתוך האמונה והמידות עולים למדריגה הבאה המופיעה בפסוקים כא-כב: "לווה רשע ולא ישלם וצדיק (רש"י - הקב"ה, צדיקו של עולם) חונן ונותן; כי מבורכיו (של הקב"ה) יירשו ארץ ומקולליו יכרתו". ומתוך זה למדריגת " צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה". (פסוק כט) ואז המזמור מתאר שהצדיק זוכה למעלת לימוד התורה: "פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט; תורת אלוקיו בלבו לא תמעד אשוריו". (פסוקים ל-לא) ומתוך זה נאמר בפעם האחרונה, "קוה אל ה' ושמור דרכו וירומימך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה".
הגמרא בברכות
הגמרא בברכות (מא, ב) מספרת שרב המנונא ורב חסדא ישבו בסעודה והביאו לפניהם תמרים ורימונים. רב המנונא ברך על התמרים. ואז שאל אותו רב חסדא מדוע עשה כך, הרי אמר רב יוסף או רבי יצחק שכל המוקדם בפסוק "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש" קודם לברכה. ואם כך הרימון שהוא חמישי בפסוק קודם לתמר שהוא שביעי (דבש). אמר לו רב המנונא שהרימון אומנם חמישי ל"ארץ" הראשון אבל התמר שני ל"ארץ" השני, והקירבה ל"ארץ" היא הקובעת. ואז אמר לו רב חסדא "מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך", כלומר מי יתן לנו כוחות ברזל ונזכה לשמש אותך, על גדולתו בתורה כפי שהתבטאה בחידוש הזה.
הערה כללית
הרב קוק בסידור עולת ראי"ה (עמוד שעד) מבאר את דברי הגמרא הללו. הרב פותח בהערה כללית. ידוע שמטרת הברכות לעורר אצל האדם דעות ישרות כגון הכרת הטוב לקב"ה, שמכח אותן הדעות האדם מגיע למעשים טובים ומידות טובות. מחדש הרב שגם ההלכות של דיני ברכות לפרטי פרטיהן מעוררות למטרה זו, ולכן אפשר ללמוד מהן את עיקרי התורה ואמונת ישראל.
הקדימות בברכה
דבר ראשון שחידש רב המנונא הוא שכל הקרוב ל"ארץ" קודם בברכה. וזה מלמד אותנו שישוב ארץ ישראל הוא יסוד התורה, כיון שעל ידו יגיע עם ישראל והעולם כולו להשלמתו. ולכן כל מי שקרוב יותר ל"ארץ", כלומר כל מי שמשתדל יותר בישוב הארץ קודם בברכה.
שתי מדריגות
החידוש השני שחידש רב המנונא הוא שמי שקרוב ל"ארץ" השני קודם למי שרחוק מה"ארץ" הראשון.
חיבת הארץ נחלקת לשתי מדריגות. יש אדם המחבב את הארץ, מפני שהוא מכיר את הסגולות הרוחניות שלה לכלל ישראל ולעולם כולו. ויש אדם שמחבב את הארץ, בגלל שהוא מבין שזה המקום הטוב ביותר בשביל עם ישראל מבחינה חומרית. שני סוגי החיבות טובים, אבל ברור שהסוג הראשון נעלה יותר.
שתי תיבות "ארץ" שמופיעות בפסוק מכוונות כנגד שתי המדריגות. ה"ארץ" הראשון כולל חמישה מיני פירות כנגד חמישה חומשי תורה. הוא מסמל את חיבת ארץ ישראל שיוצאת מתוך תורה. ה"ארץ" השני כולל את השמן - החכמה האנושית, והדבש - המתיקות החומרית. כלומר זו חיבה לארץ ישראל כמקום שבו כלל ישראל יהפוך לעם תרבותי, שלו ושבע.
בכל מדריגה יש קרובים ורחוקים לפי רמת ההשתדלות המעשית לישוב הארץ. הרימון למשל נמצא ב"ארץ" הראשון. הוא מבטא אדם שמחבב את הארץ בדרגה העליונה. אבל הוא חמישי לארץ, כלומר שבפועל הוא מרוחק מישוב הארץ. למרות החיבה העליונה הוא לא עושה שום פעולה למען ישוב הארץ. אולי הוא אפילו מתגורר בחוץ לארץ.
מעלת ישוב הארץ
וזה בדיוק החידוש של רב המנונא, שמה שמענין אותנו היא ההשתדלות בישוב הארץ, ואפילו אם היא באה במסגרת של שאיפה לשלמות חומרית של כלל ישראל. כי אצל כלל ישראל יהפך כל ענין גשמי לרוחני, וחבורו של עם ישראל לארץ ישראל הוא זה שיביא בסופו של דבר לכל אותן המעלות הרוחניות הנעלות. אבל החיבה בלב לארץ ישראל, ותהיה הנעלה ביותר, שאינה יוצאת לפועל בהשתדלות בישוב הארץ אין לה ערך רב.
כוחות ברזל
עפ"י זה תובן הלשון המיוחדת שאמר רב חסדא. מי יתן לנו כוחות ברזל, כלומר חוזק חומרי, ונשמש אותך, ללמוד ממך איך להסתכל על מעלת החוזק החומרי בכלל ישראל שהוא המביא לחוזק הרוחני.
ומסיים הרב שהלשון מוסבת גם על עניני כלל ישראל. מי יתן לעם ישראל כוחות ברזל, עוצמה חומרית לרומם קרן ישראל ברוח גבורה, שאותם כוחות בסופו של דבר יהיו משמשים למטרה הנעלית של "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה'".
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך יוצרים את השבת ?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו בצד של החזקים!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
